המחזור הכולל של התיירות הכפרית בישראל מסתכם ב-1.1 מיליארד שקל. כך עולה מדוח שהכינה תנועת המושבים. 2,200 משפחות במושבים בישראל מתפרנסות מתיירות כפרית, ומפעילות כ-8,000 יחידות אירוח (צימרים) ומאות אטרקציות תיירותיות.
מנתוני תנועת המושבים עולה עוד, שאחוז התפוסה הממוצע בחדרי האירוח הוא 34% עם הבדלים גדולים בין צימרים מבוקשים, שתפוסים במשך רוב ימי השנה, לאחרים שמתבססים בעיקר על סופי שבוע, חגים וחופשות.
עד לסוף שנות השמונים היו מושבים בודדים בישראל שעסקו בתיירות. בסוף שנות השמונים ובתחילת שנות התשעים חלה הפריצה הגדולה בענף, בין השאר בשל הירידה ברווחיות בחקלאות, אשר נמשכת עד היום. מדי שנה גדל מספר העוסקים בתיירות במושבים בכ-3%. על אף הצמיחה המרשימה של הענף, מספר יחידות האירוח מהווה 14% מתחום המלונאות והאירוח בישראל.
מזכ"ל תנועת המושבים, איתן בן דוד, אמר שענף התיירות במושבים היה יכול לצמוח בשיעורים גבוהים בהרבה ולספק מקומות תעסוקה רבים לתושבי הפריפריה אם מוסדות מדינות ישראל היו יודעים להעניק מענה סטטוטורי נכון ומהיר לצרכים המשתנים, ומסירים את החסמים הביורוקרטיים. לדבריו, כתוצאה מחוקים לא מעודכנים הופכים מאות חברי מושבים לעבריינים בעל-כורחם. הוא הביע תקווה כי המינהל וגופי התכנון יקפיאו את ההליכים נגד חברי מושבים שעוסקים בתיירות עד להסדרת הנושא.
בתנועת המושבים אומרים כי חברי מושבים שעוסקים בתיירות סובלים מחוסר תיאום בין החלטות מינהל מקרקעי ישראל לבין מינהל התכנון במשרד הפנים בהקשר לשימושי קרקע לפעילות שאינה חקלאית בכלל, ותיירות כפרית בפרט. בנוסף לכך, התשלומים הגבוהים שנדרשים חברי המושבים לשלם, למעט באזורי עדיפות לאומית, מסירים בחלק מהמקרים את הכדאיות הכלכלית בהקמת מיזם תיירותי.