תא"ל (מיל.) יוסי קופרווסר, לשעבר ראש חטיבת המחקר באגף המודיעין, מציג במחקר שפרסם
במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, קווים לתוכנית פעולה בינלאומית לבלימת תהליך התגרענותה של אירן. קופרווסר טוען, כי הסנקציות הבינלאומיות שנכפו עד כה על אירן אינן מעידות על התגייסות למאבק אמיתי נגד הגרעין האירני. על-פי הערכה מיוני 2007 של מוחמד אלברדעי ראש סאב"א, אירן "מגבירה את יכולת ההעשרה שלה".
לדברי קופרווסר, מה שנדרש לשם כך הוא לחדד בפני ההנהגה האירנית את המתח שבין המשך התוכנית לבין שרידות המהפכה האיסלאמית באירן. "אם תכליתו של הפרויקט היא לקדם את אירן לעבר מעמד של מעצמה עולמית ולהאדיר את יוקרתו של המשטר המהפכני מבית ובעולם האיסלאמי, יש להבהיר למשטר שהמשך התוכנית הגרעינית יהפוך לבומרנג מבחינתו ויהיה הגורם העיקרי לנפילתו. כדי להשיג יעד זה על המערכת הבינלאומית לא רק לאמץ סנקציות משמעותיות הרבה יותר מול נקודות התורפה והפגיעות של אירן בתחומי הכלכלה, יציבות הפנים, הצבא והגרעין, אלא לדחוק את רוסיה לפינה ולחייב אותה להכריע באיזה צד של המערכה הזו היא נמצאת", כותב קופרווסר.
קופרווסר טוען, כי על-מנת שסנקציות משמעותיות תהיינה אפקטיביות ותחדדנה באמת את הדילמה של המשטר, הן חייבות להיות מלוות באיום אמין בהפעלת כוח צבאי נגד תוכנית הגרעין ובמידת הצורך גם נגד יעדים נוספים באירן. הוא מציין, כי אמינות בהקשר זה פירושה מוכנות ונכונות להפעלת כוח צבאי, אם הסנקציות לא יניבו את התוצאה המיוחלת ודווקא איום אמין כזה כעת הוא בעל הסיכוי הטוב ביותר לחסוך את הצורך להתעמת בעתיד עם אירן גרעינית ואולי אף לחסוך את הצורך להתמודד כיום עם אירן הקרובה לנשק גרעיני. את המחקר המלומד מסיים קופרווסר במבט היסטורי: "כבר למדנו במקרים של גרמניה הנאצית, בן-לאדן, חיזבאללה וחמאס, שהימנעות מאיום צבאי אמין במועד היא מתכון בדוק לאסונות ולמלחמות המנוהלות בתנאים קשים, ומתקיפת הכור בעירק ב-81' למדנו כמה חשוב ליצור איום כזה ואף לממשו אם אין מנוס מכך".
