בית המשפט המחוזי בבאר שבע הרשיע (ג', 10.7.07) את ד"ר סרגיי פונטוס, הידוע בכינויו "ד"ר צהבת", בהדבקתם של 34 חולים בנגיף הצהבת הפטיטיס מסוג C .
מעלליו של ד"ר פונטוס, רופא מתמחה בחטיבת ההרדמה והטיפול נמרץ בבי"ח סורוקה בבאר שבע, נמשכו במשך שנתיים, בין יוני 2001 ל-אפריל 2003 . מעשיו נעשו על-רקע היותו נשא "נגיף הצהבת מסוג Hepatitis C והיותו מכור לסם מסוכן מסוג Fentanyl".
הזריק לעצמו כ-25 פעמים ביממה בכתב האישום נכתב כי פונטוס נהג להזמין מבית המרקחת של בית החולים אמפולות של הסם בכמויות גדולות "מעבר לנדרש לצורך עבודתו כרופא מרדים ובשווי של יותר מאלף שקלים לשם צריכתו העצמית". הוא נהג להזריק את הסם במהלך שעות העבודה עד כ-25 פעמים מדי יממה, על אף שהסם היה רכוש בית החולים ונועד לצורכי הרדמה.
את הסם נהג להזריק בשירותי הרופאים והסגל של המחלקה לטיפול נמרץ, "בעודו מתיז מדמו לעבר האריחים והאסלה ומשליך פיסות צמר גפן ומדבקות נגועות בדמו המזוהם במקומות שונים בחדר השירותים. כל זאת עשה הנאשם על אף שידע שהינו נושא הנגיף האמור וכי דרך ההדבקה בו היא דרך הדם".
כמו-כן, "במהלך עבודתו בחדרי הניתוח, עשה פונטוס שימוש במזרק אחד להזרקת הסם לגופו ולחוליו גם יחד, תוך שהוא מזהם את המזרק בדמו הנגוע ואחר כך משתמש בו בשנית להזרקה לחולים". בית המשפט קבע כי באופן זה הדביק פונטוס כ-34 חולים.
הסניגור: לא הוא הדביק שופט בית המשפט המחוזי נ. זלוצ'ובר ציין כי ד"ר פונטוס הודה בכל העובדות וגם כי "זיהם בדמו את שירותי בית החולים, עת שהזריק לעצמו מהסם וזאת על אף שידוע לו, כי דרך ההדבקה הנפוצה ביותר של המחלה הינה דרך הדם. כמו-כן הודה כי "נהג במילוי תפקידו, במעשיו האמורים, בהפרת אמונים הפוגעת בקופת החולים ובבית החולים 'סורוקה'".
עם זאת בא-כוחו של פונטוס עו"ד רוברט בראל הכחיש כל קשר להדבקת 34 החולים וכן את הטענות כי פונטוס היה מסומם בזמן העבודה.
שבחים לבית חולים סורוקה בהחלטה התייחס השופט גם לתגובת בית החולים במהלך הפרשה וציין כי "בית החולים פעל באופן נמרץ וראוי, תוך השקעת מאמצים ומשאבים רבים, כדי לאתר בדחיפות את כל מי שייתכן ונדבק בווירוס, וכדי להרגיע את החשש שהתעורר בציבור, בדק גם כל מי שבשל חשש זה או אחר שהתעורר בליבו, התייצב מיוזמתו לבדיקה בבית החולים, גם אם בית החולים לא מצא קשר בינו לבין הנאשם.
האם מותר להעסיק רופא חולה? השופט הוסיף כי פרשה זו מעלה שאלות. "שאלה קשה, בעלת השלכות משפטיות, מוסריות, רפואיות, אתיות ואחרות היא השאלה האם בית חולים רשאי להעסיק רופא ובמיוחד בחדרי ניתוח, כאשר ידוע לבית החולים שהרופא חולה במחלה מדבקת ומסוכנת והאם יש להבחין בעניין זה, למשל, בין רופא מנתח לרופא מרדים? גם במקרה שההחלטה היא לאפשר לרופא החולה במחלה מסוכנת לעבוד בחדרי ניתוח, למשל תוך הבחנה בין מנתח למרדים, אישור מסוג זה ייתכן וצריך להתנותו בתנאים שיצמצמו את פוטנציאל הפגיעה בחולים. בנוסף, ראוי לשקול אם אפילו במחיר של פגיעה בפרטיותו של הרופא, יש ליידע את הממונים הישירים עליו בדבר המחלה ועד איזה רמה של ממונים יהיה היידוע. במקרה שבפנינו, למשל, פרופ' גורמן העיד, שלא ידע על מחלת הנאשם הגם שהיה ממונה עליו, וייתכן שלו ידע על המחלה והיו מגיעים לידיעתו בנוסף החשדות, שהתעוררו או שהיו צריכים להתעורר, שיפורטו להלן, היה פועל לצמצום התוצאות הקשות בתיק זה".
זכות הרופא מול זכות החולה שאלה נוספת, "עד כמה ובאיזה אופן יש ליידע את ציבור החולים, אם בכלל, בדבר פוטנציאל הסיכון הנובע מקבלת טיפול אצל אותו רופא? אם קיימת לציבור החולים הזכות לדעת, מה היקפה של זכות זו לאור זכויות הרופא החולה לפרטיות? שאלות אלה גם אם על-פי המידע החלקי שהוצג בפני, יש להן תשובות ולו חלקיות, נראה שראוי לתת עליהן את הדעת באופן יסודי ולבחון, שוב, כיצד מונעים או מצמצמים את פוטנציאל הפגיעה בבריאות הציבור הבא במגע עם הרופא החולה במחלה מסוכנת, והכל עד כמה שניתן תוך שמירה על זכויות הרופא ופרטיותו".
דרוש פיקוח על רופאים מרדימים מסוממים השופט כתב עוד כי במהלך הפרשה נתגלו מספר כשלים ביחס לרופאים מרדימים שיש לתקנם. "שיעור המתמכרים לסמים בקרב המרדימים גבוה משיעורם באוכלוסיית הרופאים "ושיעור הבעיה
בקרב המתמחים (בהרדמה - נ.ז.) אף גבוה עוד יותר יחסית לחלקם באוכלוסיית הרופאים המתמחים", כך לפחות על-פי המחקרים אליהם הפנה, כאשר 70% מההתמכרויות הן ל - .Fentanyl ...ראוי שיהיה בפני כל הצוות הרפואי וההנהלה. ראוי לגלות ערנות לאמור בחוות הדעת הנ"ל ולנתונים המוצגים בה תוך מחשבה על נקיטת אמצעים מתאימים לצמצום מספר המתמכרים ומזעור פוטנציאל הנזק כתוצאה מההתמכרות".
ההרשעה פונטוס הורשע ב-25 עבירות של "חבלה חמורה, עבירת הפצת מחלה במזיד, גניבה בידי עובד, מרמה והפרת אמונים בתאגיד, מעשה פזיזות ורשלנות, הדחה בחקירה והפרת הוראה חוקית - עבירות בניגוד לסעיפים 333, 218 סיפא, 391, 425, 338(7) ו- (9), 245(ב) ו- 287 לחוק העונשין, התשל"ז- 1977. וכן החזקה ושימוש בסם לצריכה עצמית- עבירה בניגוד לסעיף 7(ג) סיפא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג- 1973".