אריאל קוניק הוא שם-דבר בעולם העיתונות הפריפריאלית. לפני 17 שנים ייסד את רשת קו עיתונות דתית, שהפכה להצלחה ולמתווה הדרך לשאר החינמונים. מה שנתקל בפסימיות באשר לסיכויי ההצלחה, התגלה כנוסחה מוצלחת - שהתפשטה עד מהרה למקומונים וכעת גם הופכת למהפכה המטלטלת גם את שוק העיתונות הארצית.
"אנשים רוצים איכות ובחינם", קובע קוניק, שכבר אז היה חוזה הצלחת החינמונים. ל-Nfc הוא אומר: "העתיד טמון בהם בטלוויזיה בחינם, ובפרסום באינטרנט, שאת התוכן שלו אפשר גם כן לקבל בחינם".
השבוע דיבר קוניק בכינוס המי"ל, ואמר כי בחמשת השבועות הקרובים צפויים להיכנס חמישה עיתוני חינם. "השוק זז! לפני שש שנים לא היה כזה דבר עיתון בחינם", הכריז קוניק. לדידו, לא לחינם בחר איל ההון שלדון אדלסון לא לקנות את מעריב ב-110 מיליון אלא לשלם כ-100 מיליון עבור מוצר חדש, שעתידו לוט בערפל. החינמון הארצי הראשון היה "ישראלי" של בן-כיתתו שלמה בן צבי שזוכה על-פי סקר TGI ל-11% חשיפה. הבאים בתור הם החינמון של מעריב, ישראל היום של אדלסון, החינמון של אלי עזור מנובוסטי והג'רוזלם פוסט וגם החינמון של ידיעות אחרונות.
זה האחרון מוכן ממש בחשאי, וצוות סודי עמל במשך שישה חודשים בתכנונו. גם בידיעות רואים את ההתפתחות האגרסיבית בשוק התקשורת, וצפויים להוציא את הגיליון הראשון אחרי ששלדון אדלסון יוציא את עיתונו. קוניק קרא למפרסמים שלא להיתפס לאדישות ולהיערך אחרת לקראת אפקטיביות בפרסום. הוא הסביר כי החיפוך אחר פרסום רק במקום שייתן למפרסם להיראות יפה אינו מספיק, וצריך להגיע לכמה שיותר אנשים.
הוא נידב מניסיונו בעריכת רשת קו עיתונות דתית: "לפני 17 שנה לא הייתי כל כך חכם. שעינו עיתון שיפנה לאנשים מחתך סוציו-אקונומי נמוך, בעלי זיהוי מפלגתי גבוה, שגם יפנה לכמה שיותר אנשים". קוניק שבעצמו אינו אדם דתי מפעיל צוותי פרסום העוסקים בתחום השיווק למגזר החרדי במשך 20-15 שנה של ניסיון. לאלו שיפרסמו בחינמונים הוא מבטיח תשואה מפתה שתביא לשיפורים ברווחים בכפולות של מאות אחוזים.