מזוז: לסקור ראיות בפני בג"צ

בית המשפט העליון סיים לפנות ערב (ג', 17.7.07) את הדיון בשש העתירות שהוגשו נגד הסדר הטיעון עם נשיא המדינה לשעבר, משה קצב. בתום דיון מתוח וגדוש בהתבטאויות נגד היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, החליט ההרכב לקטוע את הדיון ולקיים התייעצות, כדי להכריע כיצד להמשיך את בירור העתירות. ההחלטה תינתן תוך-יום יומיים, ולאחריה צפוי דיון נוסף והכרעה בעתירות. התמשכות ההליכים עלולה להימשך עוד שבועות. הדיון בבית המשפט שנפתח בבוקר, נמשך כעשר שעות. בראש ההרכב עומדת נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, ועימה השופטים: אליעזר ריבלין, אילה פרוקצ'יה, אדמונד לוי ואשר גרוניס. ההחלטה העיקרית שצריך עתה לקבל ההרכב, ביום-יומיים הקרובים: האם לקבל את בקשתו של היועמ"ש, ולקיים דיון לגבי "דיות הראיות" (די ראיות הדרושות להרשעה. ר.א.). עו"ד שי ניצן, בא-כוחו של היועמ"ש, הציע לסקור את הראיות בפני בג"צ, "במבט על", כלשונו, מבלי להציג את המסמכים עצמם. לטענת היועמ"ש, הצגת הראיות תוכיח, כאלף עדים, כי היועמ"ש לא יכול היה להגיש כתב אישום נגד הנשיא בעבירה לכאורה של אינוס. בדיון חשף עו"ד ניצן, כי היו בפרקליטות שסברו כי אין להגיש כתב אישום נגד משה קצב בשל הקושי הראייתי. סקירת הראיות, אמר ניצן, תעמיד דברים במקומם. המדובר בבקשה תקדימית, שכן בג"צ אינו שומע עדים,נמנע מבדיקת מהימנות הגרסאות המובאות בפניו ונמנע מלבחון ראיות. יתירה מכך, היועץ המשפטי נמנע, מאז ומתמיד, "להתנדב" לסקור ראיות או להציגן, מתוך מגמה למנוע מבג"צ להתערב בשיקול דעתו ככל שהדבר נוגע ל"דיות הראיות". השופטים יצטרכו עתה להכריע: האם לקבל את בקשת היועמ"ש ולבחון את שיקול דעתו, וזאת על-בסיס הסקירה שתוצג בפניהם.

היכן הטיוטא?

עם פתיחת הדיונים הבוקר, ולאחר הצגת שש העתירות וזהות המייצגים, דנו השופטים בשאלה: מדוע לא יציג מזוז את טיוטת כתב האישום המקורית, כדי שניתן יהיה לבחון את סבירות הסדר החלטתו. נציג היועמ"ש, עו"ד שי ניצן, הציע להעביר את טיוטת כתב האישום לעיונם של השופטים, אך בלא להציגה בפני העותרים. השופטת ביניש הורתה להגיש את כתב האישום, ולאחר שההרכב יעיין בה, יוכרע האם יש מקום להציגה. במהלך הדיון מתחו השופטים ביקורת על התביעה, על-כך שזימנה בבהילות את הנפגעות לדיון לילי, כדי להציג בפניהן את הסדר הטיעון. לגישת השופטים, לא ניתנה זכות טיעון כדבעי לנפגעות, ובוצע למעשה סוג של מחטף. כמו-כן טענו השופטים, כי ההחלטה לוותר על אישום בעבירה של אונס בגין מעשיו של קצב נגד א' (ממשרד התיירות) הינה צעד מרחיק לכת, וקים אינטרס ציבורי מיוחד בבירור מעמיק של סוגיה זו.

ביניש: האישום נגד רמון נראה חמור יותר

מיד לאחר הפסקת הצהריים ועם שובו של ההרכב לדיונים, התייחסה השופטת ביניש לסוגיית כתב האישום. היא ציינה כי נראה שכתב האישום שהוגש נגד המשנה לראש הממשלה, חיים רמון, היה חמור מזה שהוגש נגד הנשיא לשעבר, משה קצב. היא הוסיפה כי המעשים המתוארים בכתב האישום נגד קצב אינם נחשבים כעבירת מין. דבריה כוונו לתיאור, לפיו ליטף קצב את רגלה של אחת העובדות הכפופות לו. ביניש אמרה כי מדובר בעוולה אזרחית ולא בעבירת מין. בהמשך הדיון הפעילו השופטים "מכבש לחץ" על עו"ד ניצן. הם הביעו תמיהה על הפער הגדול, לגישתם, שבין כתב האישום לבין התוצאה - תוכנו של הסדר הטיעון. השופטת ביניש אמרה, כי ההסבר אינו מניח את הדעת, שכן קיים פער עצום: טיוטת האישום כללה אינוס, ואילו כתב האישום כולל ליטוף ברגל, שזו עוולה אזרחית ולא פלילית. סוגיה נוספת שהועלתה בדיון היא הקלון. ביניש אמרה, כי על פניו נראה שסנגוריו של קצב יטענו שאין מדובר בקלון וכי נושא זה אינו מוזכר בעסקת הטיעון. בהעדר קלון, אמרה, יוכל קצב לבקש לעצמו תפקיד במוסד ציבורי. בא-כוחו של קצב, עו"ד אמיר, אישר כי בכוונתם אכן לטעון שלא היה קלון. בתשובה אמר עו"ד ניצן כי הם יטענו בכל מקרה כי בתיק יש קלון. הוא הוסיף כי תהיה זו "חוצפה" מצידו של קצב לנסות להתקבל לאחר הרשעה בתיק זה לתפקיד ציבורי.

עו"ד שרגא: "הסתרה מבישה"

בשעות אחר-הצהריים התייחס אחד העותרים, יו"ר התנועה לאיכות השלטון, עו"ד אליעד שרגא, לאשר שהתרחש באולם הדיונים. לדבריו, המדינה נתקלת בקושי אמיתי לעמוד מאחורי קו ההגנה שהתווה היועץ מזוז. שרגא הוסיף כי השופטים "כותשים" את אנשי צוותו של היועץ מזוז. קודם לכן, בשעות הבוקר הביע שרגא שביעות רצון מהדרישה שהציב בית המשפט למדינה, להציג בפניהם את טיוטת כתב האישום. שרגא הגדיר את "הסתרת" כתב האישום על-ידי מזוז כ"מבישה" - בעיקר על-רקע הדלפת טיוטא זו לעיתון ידיעות אחרונות. שרגא הוסיף כי מזוז טעה טעות אסטרטגית בטענה לפיה אין טיוטא כזו.

עו"ד אמיר: מזוז "החליק"

סניגורו של קצב, עו"ד אמיר, טען בתום חלקו הראשון של הדיון, כי מי שמכיר את חומר הראיות כמו היועץ מזוז וסניגוריו של משה קצב יודע כי אין כלל "פער" בכל הקשור למצוי בטיוטת כתב האישום ומה שהוביל בסופו של דבר לעסקת הטיעון. "אנחנו מכירים את חומר הראיות ולכן אצלנו ואצל מזוז אין פערים", אמר אמיר. הוא כינה: "החלקה" את דברי מזוז, שאמר כי אופן התנהלותו של משה קצב מעידה על דפוס התנהגות "המאפיין עבריין מין סדרתי". עו"ד אמיר הוסיף, כי כתב האישום שבהסדר לאחר השימוע, נקבע במהלך דיונים בהשתתפות בכירי משרד המשפטים ועל בסיס העובדה כי "אין ראיות טובות להעמיד את קצב לדין על עבירות אחרות". לדבריו, "פתיחת השערים בפני העותרים בעייתית", אך הוא הביע אמון כי בית המשפט העליון ידחה את העתירות. לדברי אמיר, גם אם יוסכם עם הטענות כי מדובר ב"התנהגות לוליינית" של מזוז "אין בין זה לבין העדר ראיות ולא כלום".

הרקע לדיון: התנגדות לעסקת הטיעון

הדיון שנפתח הבוקר בא על-רקע התנגדות חריפה וחריגה לעסקת הטיעון שנחתמה בין הנשיא לשעבר לבין היועמ"ש. תומכי העיסקה, בראשם מזוז, ביקשו בין היתר לדומם את הסחרור המשפטי אליו נגררה מדינה שלמה לנוכח תלונות חמורות של נשים נגד האזרח מספר אחד, אך גם למנוע מצב שבו התשתית הראייתית הרעועה בתוך כתב אישום, כך לטענת מזוז, היתה מובילה בסופו של יום אפילו לזיכויו של משה קצב. מנגד המתנגדים, בראשם פרקליטת א' המתלוננת נגד קצב, וכן קואליצית הנשים והתנועה לאיכות השלטון, גורסים כי אם תאושר עסקת הטיעון ניתן יהיה להכריז על "סופו של שלטון החוק בישראל". ארגוני הנשים איימו גם להסלים את המאבק ולנהל אותו "מהרחוב". למעשה קיימת סבירות גבוהה כי בית המשפט ידחה את העתירות, שכן בסמכותם של היועץ המשפטי והפרקליטות להחליט האם יש מקום להגיש כתב אישום ובאיזה סעיפים, כאשר הקו המנחה לפי הפסיקה הוא: האם על-פי חומר הראיות יש סיכוי סביר להרשעה. במקרה זה, קבע היועץ המשפטי, יש ספק רב לגבי מהימנות עדותה של מתלוננת א' וישנן סתירות רבות כעולה מעדות זו. יתירה מכך, בראיון בערוץ 2 שערכה מתלוננת א' עלו סוגיות שלא הועלו בעדותה במשטרה, כך לטענת סניגוריו של משה קצב. בהנמקה לעיסקת הטיעון ציין מזוז, כי היו גם עדויות של מקורביה של א' אשר סתרו באופן חזיתי את גירסתה. לכן, למרות שא' היא זו שהובילה את מהלך הפתיחה של החקירה נגד משה קצב, תלונותיה לא נכללו בטיוטת כתב האישום וזאת עוד בטרם הוחלט על עסקת הטיעון.

יתערבו או לא

האפשרות שבג"צ לא יתערב הינה סבירה, גם לנוכח חומר החקירה הרב שהצטבר הכולל עשרות עדויות ומסמכים רבים שלא הונחו בפני שופטי בג"צ. לפיכך, אין בידיהם את מלוא רוחב היריעה הנחוץ לקבוע באשר לגורל העיסקה. דחיית העתירה עשויה להיטיב גם עם הנשיאה ביניש, שכן על שולחנו של היועץ מזוז ממתין להחלטה תיק הבדיקה בפרשת בעלה של ביניש, עו"ד יחזקאל ביניש. חיזוקו וטיפוחו של מזוז עשוי להקל על מזוז שלא לפתוח בחקירה נגד עו"ד ביניש. מנגד, אם הדיה של המחאה ברחוב יחדרו מבעד לקירותיו העבים של בית המשפט העליון, ייתכן שהשופטים יחפשו דרך יצירתית גם לפייס את הרחוב, וזאת מבלי לפגוע יתר על המידה בראשי התביעה והיועץ המשפטי. אחת האפשרויות העומדות על הפרק: להורות ליועמ"ש לשמוע מחדש את הנפגעות, שמא "לא קיבלו את יומן" בטרם החליט מזוז על עסקת טיעון. אפשרות נוספת: ייתכן שיבקשו מהיועץ לשקול שנית את החלטתו. אולי יציעו השופטים לפעול בדרך הפעולה שננקטה לגבי טענותיו של המשנה לראש הממשלה, חיים רמון, בדבר סוגיית האזנות הסתר, מינוי שופט (בדימ.) שיבדוק את החומר, את הראיות ואת השיקולים שהובילו לעסקת הטיעון. כמובן שקיימת גם האפשרות, שהטוענים נגד העיסקה, יצליחו לשכנע את השופטים כי אכן בהחלטת מזוז "מתקיים חוסר סבירות קיצוני" ויש להורות על ביטול עסקת הטיעון והגשת כתב אישום.