ביקורת המדינה בישראל בשלושים השנים האחרונות הופכת לאקטיבית יותר, והמבקרים בוחרים באסטרטגיה כוחנית יותר בניהול העימותים מול הגופים והאנשים המבוקרים. כך עולה ממחקר חדש שנערך בבית הספר למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה על-ידי ד"ר נתן יורן. עם זאת, מצא המחקר שהאפקטיביות של הביקורת הולכת ופוחתת ככל שהמבקר בוחר להיות אקטיבי ולוחמני. "המחקר לא מבקש לתת המלצות למבקר, אלא רק להצביע על כך שעליו לשים לב להשפעה הרבה שיש למערכת היחסים בינו לבין הגופים המבוקרים", אמר ד"ר יורן.
במחקר, שנערך בהנחיית פרופ' גבי בן דור, פרופ' אהרון כפיר ופרופ' אשר פרידברג (ז"ל), נבדקה עבודתם של חמשת מבקרי המדינה הקודמים למבקר הנוכחי מיכה לינדנשטראוס, שפעלו בשנים 1977 עד 2005: יצחק נבנצאל, יצחק טוניק, יעקב מלץ, מרים בן פורת ואליעזר גולדברג, ונבדקה מידת היעילות של ביקורתם מול האקטיביות והלוחמנות שלהם מול הגופים המבוקרים.
ביקורת אקטיבית הוגדרה כביקורת הרואה באינטרס הציבורי קריטריון-על, ומפרסמת את הדוחות שלה בסגנון ברור ובלתי מתפשר, תוך הקפדה על עיקרון השקיפות הציבורית. המבקר האקטיבי משתף את הציבור בדוחות באמצעות התקשורת, אינו חושש לבקר אישים וגופים בשמם המלא ורואה את הציבור כ"לקוח-העל" שלו. בנוסף, המבקר האקטיבי אינו חושש לנהל עימות כוחני מול מבוקריו.
מהממצאים עולה, כאמור, כי החל משנת 1977 מבקרי המדינה נוקטים בגישה אקטיבית ומנהלים עימותים כוחניים יותר: כל מבקר הפך לאקטיבי יותר מקודמו, פרט למרים בן פורת, שהייתה אקטיבית ולוחמנית יותר ממחליפה, אליעזר גולדברג. עובדה זו לא שינתה את המגמה, מכיוון שגם גולדברג השתמש באסטרטגיה אקטיבית יותר מקודמיה של בן פורת.
האפקטיביות נמדדה על-פי מספר הליקויים שהמבוקרים תיקנו ביחס לכלל ההערות שבדוח. המחקר הראה שככל שדוח המבקר היה אקטיבי יותר, כך ירדה האפקטיביות שלו. המבקרת האקטיבית ביותר, בן פורת, נתקלה במדד התנגדות של 86%. המבקר גולדברג, שהיה אקטיבי פחות, נתקל בדוחות האקטיביים שלו במדד התנגדות של 80%. המבקרים מלץ, טוניק ונבנצאל, שהיו פחות אקטיביים נתקלו במדד התנגדות של 74%, 68% ו-64% בהתאמה. גם במדדים נוספים כמו רמת ההתנגדות למבקר והתגובות של המערכת הפוליטית לעבודתו הראתה שככל שהמבקר אקטיבי יותר, כך גברה ההתנגדות לעבודתו.
ד"ר יורן ציין, כי לאפקטיביות הגבוהה של נבנצאל ולמידת הערכה הגבוהה שקיבל מהמערכת הפוליטית היה מחיר, "תמורת מעמדו זה נמנע המבקר נבנצאל מלתקוף ישירות את הדרגים הבכירים, אבל השפעתו הייתה חשובה לאור מכלול התפקידים שנוספו לו", ציין.
המחקר התייחס גם למבקר הנוכחי לינדנשטראוס, אך מכיוון שלא ניתן עדיין לקבוע את מידת האפקטיביות שלו, התייחס החוקר רק למידת האקטיביות והכוחניות שלו. גם כאן לא היו שינויים מפתיעים, והמחקר גילה כי לינדנשטראוס ממשיך בקו העלייה באקטיביות ובכוחניות. לדבריו של ד"ר יורן, בעבודת המבקר יש לקחת גורמים רבים - החל מהתרבות הפוליטית המשתנה וכלה בכוח האדם שלא גדל עם השנים יחסית לעומס המבקר, ולכן המחקר אינו בא לייעץ למבקר איך לפעול. עם זאת נראה, שבמערכת החוקית הקיימת כיום בישראל בתחום ביקורת המדינה, תיקון הליקויים נפגע כתוצאה מהשימוש באסטרטגיה אקטיבית.