משרד התיירות הביע בימים האחרונים דאגה עמוקה מפני היווצרות מצוקה קשה של אלפי חדרי מלון בישראל לקראת סוף העשור הראשון של שנות האלפיים, וצוותים מקצועיים של התאחדות בתי-המלון גיבשו לכך מענה.
לדברי התאחדות בתי-המלון, הפתרון היעיל והמיידי, בטווח של שלוש שנים להגדלת יכולת האכסון במדינת ישראל, הוא בראש וראשונה שדרוג בתי-המלון הקיימים. גורמי המלונאות טוענים כי המשבר הכלכלי שבו היו שרויים המלונות, כולל גם מלונות במוקדי הלינה העיקריים של התיירות הנכנסת, תל אביב, ירושלים ואילת, גרם לירידה ברמת תחזוקתם ולהרעה במצבם הפיזי. הוכחה לכך מוצאים המלונאים בהמלצות סקר חברת ארנסט אנד יאנג ביחס לצורך בשדרוג רמת המוצר התיירותי והמלונאי של המדינה.
הדוח הצביע על כך שמצבת חדרי המלון בארץ עוברת תהליך הזדקנות שמשמעותו היא התיישנות ופיגור לעומת מתחריה של ישראל באזור הים-התיכון. הגיל הממוצע של מלונות בישראל עלה מכ-16.5 שנה בשנת 1986 לכ-19 בשנת 1990 ולכ-25 שנה בשנת 2006. למלונות יש רמת בלאי גבוהה יותר מאשר למבנים אחרים, ולהזדקנות והבלאי הגבוה יש השפעה שלילית על כושר התחרות של ישראל עם יעדי תיירות אחרים.
לדברי מנכ"ל התאחדות המלונות בישראל, שמואל צוראל: "במהלך השנים האחרונות יצאו כ-3,000 חדרי מלון מפעילות - אם נסגרו זמנית או שהוסבו לשימושים אחרים. בהשקעה נמוכה יחסית ובתוך פרק זמן קצר ניתן להפעילם מחדש, והשבתם לשימוש מלונאי תיתן פתרון מהיר לבעיית המצוקה. קיים גם חשש לסגירת חדרים נוספים, במידה ולא יבוצעו בהם עבודות שדרוג, כשהמשמעות היא אחת - הקטנה נוספת במצבת חדרי המלון הקיימת כיום בארץ".
ההתאחדות גורסת כי הפתרון הנדרש הוא העמדת תקציב של 125 מיליון שקל לשנה בארבע השנים הקרובות לצורך שדרוג המוצר המלונאי, מכיוון שהשקעות בהקמת מלונות חדשים יניבו פרי רק בעשור הבא.
לפי נתוני התאחדות המלונות, התפוסה המקובלת במלונות בערי תיירות מצליחות בעולם היא מעל 80%. לפיכך טוענים המלונאים כי הקמת מלונות חדשים ונוספים היא חיונית ונדרשת, אולם יצירת העניין אצל המשקיעים, ובעיקר משקעי החוץ נובעת בראש ובראשונה בבחינת היקפי ההשקעה של המדינה בשיווק רב שנתי ובבדיקת היקפי ההטבות למשקיע.
יצוין כי העברת סיוע לשדרוג ושיפור מלונות היה מקובל במשך שנים על-פי חוק עידוד השקעות-הון, בדומה להחלפת וחידוש ציוד המקובלת בתעשיה. בשנת 1999, לקראת הגידול הצפוי בתנועת התיירות הנכנסת בשנת 2000, אושר תקציב מיוחד בסכום של 50 מיליון שקל למטרה זו, אך מאז לא ניתן לדברי גורמי המלונאות כל סיוע ממשלתי למטרות אלה.