|
1 |
|
| |
במשפט קסטנר התערב בית המשפט העליון, באופן חסר תקדים, בממצאים עובדתיים של הערכאה הדיונית, וזאת ברוב דחוק של 3 נגד 2, תוך יצירת הלכות חדשות בעניין "נטל הראיה".
אחד השופטים (ש.ז.חשין) ביסס את החלטתו על הקביעה הערכית המרושעת לפיה קסטטנר היה רשאי לשתף פעולה עם אייכמן, לשקר ביודעין לרבבות יהודים ולעורר בליבם תקוות שווא שהם נשלחים כביכול ל"מחנות עבודה", בעוד הוא עצמו ידע היטב שיעדם למשרפות אושוויץ, וזאת בתמורה לשחרור קומץ מקורבים לעלו על הרכבת שלו, בהם בני משפחתו שלו. לשון אחרת, קסטנר העמיד עצמו במצב של מלאך המוות.
בדיעבד נודע שהיו לקסטנר קשרי מסחר עם ראשי הנאצים, בהם גם קורט בכר, קצין ס.ס. שהיה ממונה, בין היתר, על איסוף רכוש היהודים. קסטנר מסר עדות שהצילה את בכר מעמוד התלייה. בדיעבד, לאחר תום המשפט, חשף עו"ד שמואל תמיר ראיות חד משמעיות למקרים נוספים בהם קסטנר סייע לקצינים נאצים בדימוס.
קסטנר יעץ לצנחנים שנשלחו להונגריה מטעם הישוב היהודי בא"י להסגיר עצמם לגרמנים, וסירב לסייע לחנה סנש שנפלה בשבי. חנה סנש הוצאה להורג, לאחר שסירבה לחשוף לגרמנים, חרף עינויים קשים, את שמות הצנחנים האחרים.
לימים יוצג בטלויזיה הישראלית תכנית המעלילה על חנס סנש, כאילו היא (ולא קסטנר) זו שהסגירה כביכול את הצנחנים. עתירת גיורא סנש לבג"צ לאסור את פרסום השקר נדחתה.
בג"צ גילה, פעם אחר פעם, את רצונו לטהר את מפא"י מאזלת היד שגילו במהלך השואה.
הדבר העיקרי שנעשה בא"י בזמן השואה להצלת יהודי אירופה היה הקמת ועדת הצלה. יו"ר הוועדה היה גרינבוים, לימים שר הפנים הראשון במדינה. בנו של גרינבוים היה "קאפו", מפקד צריף במחנה ההשמדה אושויץ. הוא נזכר לשמצה באחד מספריו של קצטניק. לאחר המלחמה הועמד בנו של גרינבוים לדין בצרפת, בעוון עבירה של סיוע לנאצים. הוא שוחרר (ולא זוכה) בהתערבות גרינבוים, מכיוון שהעבירות שביצע לא בוצעו על אדמת צרפת או נגד צרפתים, אלא על אדמת פולין, נגד יהודים אחרים.
ה' ייקום דם הנרצחים והנטושים.
לימי |
|
|
|
|
|
|
 סגור |
כתוב תגובה ל-
קורט בכר |
|