דוד וזאנה תבע את המגן חברה לביטוח בע"מ בבית המשפט לתביעות קטנות באשדוד. בחודש יוני 2004, וזאנה מעד על גבו ולא היה כשיר לעבודה במשך חצי שנה. כשפנה לחברת הביטוח מגן, בה היה מבוטח בביטוח בגין תאונות אישיות, קיבל תגמולים לתקופה של 3 חודשים בלבד. כשביקש פיצוי עד ליום 31.01.05 חברת הביטוח סירבה.
בכתב ההגנה טענה חברת הביטוח שאישורי אי הכושר שהציג וזאנה, ניתנו רטרואקטיבית לתקופה של למעלה מ-50 יום ולא ברור אם נבדק על-ידי רופאת משפחה שהנפיקה את האישורים. כמו כן שאישור בדבר אי כושר, שניתן בחודש ינואר 2005, לא התייחס לכאבי גב אלא לבעיות בריאותיות אחרות. הנתבעת הוסיפה שיש צורך בבדיקת מומחה על-מנת לקשר את תקופת אי הכושר למקרה הביטוח וביקשה לדחות את התביעה ולחייב את וזאנה בהוצאות. לדבריה, עליו להסתפק בפיצוי שניתן מיום הפגיעה ועד ל-31.08.04 ואין תוקף לאישור של הרופא תעסוקתי שצרף לכתב התביעה מאחר וניתן כעבור שנתיים.
בפסק הדין שניתן בחודש מרס, קיבל השופט גיל דניאל את התביעה ואת טענתו של וזאנה שלא היה כשיר לעבודה גם בחודש ספטמבר 2004 ועד לחודש דצמבר אותה שנה. "לכתב התביעה צורפו אישורי מחלה שניתנו לתובע על-ידי רופאה, המתייחסים לחודשים 7.04 ועד 12.04, בהם נקבע כי התובע אינו מסוגל לעבוד בשל כאבי גב". לדברי השופט, עצם הפיצוי שניתן לתובע מלמד שחברת הביטוח הכירה שהגורם לאי כושר נבע מבעיות גב עקב האירוע הביטוחי ולא עקב בעיות בריאותיות אחרות.
השופט הוסיף שהתובע לא הוכיח שאי הכושר מחודש ינואר 2005, נגרם כתוצאה מהתאונה ודחה את בקשתו לפיצוי. "בחודש זה נקבעה על-ידי הרופאה סיבה אחרת כגורם לאי מתן הכושר". בסופו של דבר השופט חייב את חברת הביטוח לשלם לתובע 7,050 שקל בתוספת 600 שקל הוצאות משפט. "זכות להגשת בקשת רשות ערעור בתוך 15 יום לבית משפט מחוזי באר-שבע".