הפתעה: צו על תנאי בעסקת קצב

בג"צ נותן סטירה למזוז. שופטי בג"צ הוציאו (ד', 25.7.07) צו על תנאי, המעכב את מימוש הסדר הטיעון שהוצא בפרשת הנשיא לשעבר משה קצב. ההחלטה התקבלה לאחר שחמשת שופטי בג"צ יצאו להפסקת צהריים, להתייעצות ולהכרעה. עם התחדשות הדיון הוציאו השופטים: הנשיאה דורית ביניש, המשנה אליעזר ריבלין, אילה פורקצ'יה, אדמונד לוי ואשר גרוניס - צו-על תנאי, המחייב את היועמ"ש להשיב תוך 21 יום לשלוש שאלות. השופטים מנמקים זאת בצורך ב"ליבון הטענות ובשל מורכבות השאלות המתעוררות בעתירות שלפנינו...". אלה הצווים שהוצאו (משיב 1, מזוז; משיב 2, קצב): 1) צו-על-תנאי המורה למשיב 1 ליתן טעם מדוע לא יחזור בו מהחלטתו לקיים את הסדר הטיעון עם המשיב 2 ומדוע לא יוגש כתב אישום בעניינה של המתלוננת המכונה א1 מבית הנשיא. 2) מדוע לא תחושב תקופת ההתיישנות לעבירות המיוחסות למשיב 2 כך שתקופת כהונתו של המשיב 2 כנשיא המדינה לא תבוא במניין תקופת ההתיישנות של אותן עבירות. 3) מדוע לא יבוטל הסדר הטיעון בשל אי-מיצוי החובה למתן זכות טיעון למתלוננות בטרם ההחלטה בדבר הסדר טיעון. המשיבים יגישו תשובתם לצו בתוך 21 ימים, וימי הפגרה יבואו במניין. העותרים יוכלו להגיב על התשובה בתוך 10 ימים נוספים. כאמור לעיל, במסגרת הצו נדרש היועץ המשפטי להגן על עמדתו שלא להגיש כתב אישום גם לגבי המתלוננת א', עובדת משכן הנשיא. כמו כן מתבקש מזוז להבהיר מדוע תקופת כהונתו של הנשיא המתפטר קצב לא תיחשב במסגרת תקופת ההתיישנות על העבירות המיוחסות לו על-ידי חלק מהמתלוננות. השופטת ביניש ביקשה ממזוז להתייחס לטענה כי יש לבטל את הסדר הטיעון בשל סירובו לאפשר למתלוננות למצות את "זכות הטיעון" לפני קבלת החלטה סופית בנוגע להסדר הטיעון.

"לבדוק את הסיכוי להרשעה"

הבוקר חודש הדיון בעתירות נגד עסקת הטיעון עם הנשיא לשעבר, משה קצב. בין היתר עסקו השופטים בטענה של היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, כי הראיות נגד משה קצב "חלשות", התייחס בא-כוחו, המשנה לפרקליט המדינה עו"ד שי ניצן, לעדותה של המתלוננת א', שלא נכללה בסופו של דבר בכתב האישום. לדבריו, היו ראיות כמו עדויות של שתי חברות של א' הנמצאות בניו-יורק. אחת מהן סיפרה לחוקרים כי א' היתה מאוהבת בקצב והיה להם "רומן סוער". ניצן הוסיף כי אחת מהעדות מבית הנשיא סיפרה כי א' היתה מאוהבת בקצב ו"הייתה לה קנאה אובססיבית". מחלוקת נתגלעה בין ביניש לניצן בנוגע ל-א'. ניצן טען כי נקודת המוצא של הפרקליטות היא שלא כל "רומן", כעולה כאמור מהעדויות,מהווה עבירה פלילית. ביניש השיבה כי גם כאשר מדובר ביחסי מין בהסכמה, מדובר במנהל ובעובדת צעירה הכפופה לו ולכן מדובר בעבירה של ניהול יחסי מין בהסכמה, תוך ניצול יחסי מרות. העונש המקסימלי על עבירה כזו הוא שלש שנים. ניצן ציין, כי נגד משה קצב היו טענות על עבירות של ניצול יחסי מרות, לפני כ-9 שנים, ומשום כך מדובר בעבירות שהתיישנו. ביניש תקפה עוד את ניצן - שאמר כי יועמ"ש ואנשיו חששו מפני זיכוי אפשרי. "עליכם לבדוק לא את החשש לזיכוי פוטנציאלי, אלא את הסיכוי להרשעה", אמרה. לצוות הפרקליטות הצטרף היום ככוח תגבור המשנה לעניינים פליליים, עו"ד יהושע למברגר. למברגר הצביע על הקשיים בהחלטה בנוגע לא'. לטענתו הראיות לא תמכו בטענותיה של א' והצוות בפרקליטות חשש מפני אפשרות של "זיכוי קולסאלי", כלשונו.

ביניש ביקשה את טיוטת כתב האישום

את הדיון בשבוע שעבר פתחה נשיאת בית המשפט העליון העומדת בראש ההרכב, דורית ביניש, בדרישה מהפרקליטות להציג את טיוטת כתב האישום אשר פורסמה בידיעות אחרונות. במהלך הדיון היא אף מתחה ביקורת על מה שהגדירה: "פער בלתי מובן" בין טיוטת כתב האישום לעסקה שנחתמה. במהלך יום הדיונים שנמשך כעשר שעות נשמעו מספר התבטאויות אשר עוררו תשומת לב ציבורית, בהן הערתה של ביניש כי כתב האישום לפיו הואשם המשנה לראש הממשלה חיים רמון היה חמור יותר מכתב האישום נגד הנשיא לשעבר משה קצב. בין היתר אמור בג"צ לעסוק בסוגיית הראיות לאור הצעת בא כוחו של מזוז, המשנה לפרקליט המדינה עו"ד שי ניצן, לסקור את הראיות בפני בג"צ ב"מבט על" כלשונו, ומבלי להציג את המסמכים עצמם. זאת בטענה כי הצגת הראיות תוכיח כי לא ניתן היה להגיש כתב אישום נגד משה קצב בעבירה לכאורה של אינוס. בדיון חשף עו"ד ניצן, כי היו בפרקליטות שסברו כי אין להגיש כתב אישום נגד משה קצב בשל הקושי הראייתי. סקירת הראיות, אמר ניצן, תעמיד דברים במקומם. מדובר בבקשה תקדימית, שכן בג"צ אינו שומע עדים, נמנע מבדיקת מהימנות הגרסאות המובאות בפניו ונמנע מלבחון ראיות. כלומר, השופטים יצטרכו עתה להכריע: האם לקבל את בקשת היועמ"ש ולבחון את שיקול דעתו, וזאת על-בסיס הסקירה שתוצג בפניהם. קיימת אפשרות כי בג"צ יחליט לשמוע את הראיות אך בדלתיים סגורות ללא נוכחות תקשורת. לעתירה הצטרפה מצדדת נוספת בעסקת הטיעון, ל' המתלוננת נגד משה קצב על הטרדה מינית. ל' טענה כי די לה בכך שהנשיא קצב אינו מכהן יותר בתפקידו ועסקת הטיעון מאפשרת לה להמנע ממתן עדות בבית המשפט.