120 פליטים מחבל דרפור שבסודן מפוזרים ב-19 קיבוצים. הם חיים שם כמשפחות וכבודדים. אולם מאות פליטים עצורים בתאי מעצר בישראל, ומתנדנדים בין תקווה, לייאוש ולגירוש. בימים אלו פועל צוות מהתנועה הקיבוצית לאיתור קיבוצים נוספים המוכנים לאמץ פליטים המצויים כעת בבתי מעצר בישראל.
הצוות נענה לפניית "הוועד הציבורי הישראלי לטיפול בפליטי חבל דרפור וסודן". מי שמלווה את את החיבור בין הוועד הציבורי והקיבוצים היא התנועה הקיבוצית. בראש הצוות מטעמה עומדים מזכיר התנועה גברי ברגיל, תאו קמינר מאגף המשימות, והנרי אלקסלסי, מרכז הקרן ההומניטרית של התנועה.
בפגישה שקיים הצוות השבוע עם סיגל רוזן, ממוקד הסיוע לעובדים זרים, נידונה קביעת קריטריונים לחלוקת תרומה בסך 160,000 שקלים, שהושגה עבור פליטים שכבר נמצאים בקיבוצים. התרומה היא של אחד מידידי התנועה הקיבוצית בארה"ב.
גברי ברגיל, המרכז את הצוות, פנה במכתב לקיבוצים, ובו מתח ביקורת חריפה על ראש עיריית חדרה, שהורה בראשית השבוע על פינוי פליטים סודניים ששהו בשטח עירו. בהמשך המכתב הפנה ברגיל בקשה לקיבוצים, בשם הצוות התנועתי, לשקול אימוץ פליטים סודניים שנמצאים כעת בבתי מעצר בישראל. "מדובר במעשה הומניטרי טהור, שיכול להציל נפשות, ותחושת שליחות וסיפוק אמיתית לקיבוץ שיבחר בכך", כתב.