היינו כחולמים, או ליתר דיוק כמקיצים בתימהון מתרדמת הקיץ שנכפתה עלינו באדיבות הזכייניות: יום חמישי, תחילת אוגוסט, ו"קשת" מואילה בטובה לחזור לייעודה ולהעלות לשידור, בזו אחר זו, עונות חדשות לשתי הפקות מקור. תחילה מהדורת העיתונות המחודדת של "בולדוזר", אחר כך בידור מושקע ולא מעליב בדמות תוכניתה של עדי אשכנזי. השעשועונים, הריאליטיז והמיחזורים יכולים לחכות.
מיקי רוזנטל צריך לשלוח הבוקר זר פרחים ומכתב תודה נרגש לרשות שדות התעופה. מילא זאת סיפקה לו משטח עבודה אידיאלי בדמות מציאות מחדלית עד כדי זעזוע, בתוספת דובר נכלולי שקלונו נחשף לעיני המצלמות ומכשירי ההקלטה; אבל מה תגידו על קידום המכירות המדהים, חלומו של עיתונאי שעלה על סקופ, בדמות הדרישה לצו מניעה וההתבכיינות הפתטית אודות "האזנת סתר"?
מה שמשמח הוא שרוזנטל וצוותו הרוויחו את הפרומו היוקרתי הזה בדין. זו היתה תוכנית מצוינת. מלאת תנופה, מעניינת ומטלטלת בסימני השאלה - בעצם סימני קריאה לכל דבר - שהעלתה. דוגמה קלאסית לשילוש הקדוש של התחקירנות: נושא ראוי, ביצוע מוצלח והגשה אפקטיבית. הלוואי שלפנינו בשורה של שינוי מגמה. מקובל להניח שבתקשורת הישראלית הולכים ומתרחקים בשנים האחרונות מתחקירנות. היא הרי סיזיפית, לא סקסית ומרגיזה כל מיני אנשים חשובים במוקדי כוח מאיימים. והנה באים רוזנטל, ולפניו אמנון לוי ברגעיו הטובים, ובעתה גם אילנה דיין, ומוכיחים יחד עם אנשיהם שמדובר בחומר שנוסף לכל מעלותיו אפילו מייצר רעש ורייטינג.
מעונה לעונה הולך רוזנטל ומייצר לעצמו פרסונה טלוויזיונית מובחנת, אפקטיבית למדי, גם אם דגל ה"דוקו-אקטיביזם" השאפתני שלו אומנם עדיין טעון הוכחה שיטתית (הוא מתיימר לא רק "לחשוף", אלא גם "להזיז דברים", אבל להציק בפרובוקציות לקצין התורן בש"ג של תל-נוף או לנפנף בדגלי הנחתה בכביש ירושלים-תל אביב זה לכל היותר להמחיש דברים בצורה ציורית ומבדרת). חלק מזמן המסך שלו נראה גימיקי, לעתים אף נושק למגלומני, אבל מדובר בניואנסים. אפשר רק לברך על שובו לחיק העיתונות הלוחמת.
חבל רק שבזמן ההפוגה של "בולדוזר" מצא לנכון להתפרפר בהרפתקה המפוקפקת של "המפצחים", אותה הפקת יחסי ציבור לא משכנעת בשירות משטרת ישראל. כך נמנעה מאתנו מן הסתם הזכות לראות אותו בעתיד מנג'ס לכחולי המדים על רפיסותם המוזרה לנוכח מאות מכוני הזנות ובתי ההימורים הפועלים מתחת לאפם באין מפריע, או נובר בקרביה של החקירה התמוהה בתיק הרצח של תאיר ראדה. ברשות שדות התעופה יכולים לספר להם היום איזו טרדה נחסכה מהם בעקבות השת"פ המוזר ההוא.