חובות הענק של חפציבה תופחים משעה לשעה. החברה הודיעה (5.8.07) לבית המשפט המחוזי בירושלים, כי חובותיה מגיעים ל-1.6 מיליארד שקל. אם להוסיף לכך אג"ח ב-345 מיליון שקל, מגיעים החובות כמעט ל-2 מיליארד שקל. פרשת חפציבה מסתמנת כבר עתה כפשיטת הרגל הגדולה ביותר של חברת נדל"ן בכל הזמנים.
חפציבה אומרת, בבקשה לצו הקפאת הליכים שהגישה לבית המשפט המחוזי בירושלים, כי היא חייבת לבנקים כ-820 מיליון שקל. בנוסף - וזהו נתון חדש ומפתיע - חייבת החברה כ-500 מיליון שקל לספקים, כולל קבלנים ונותני שירותים מכל הסוגים. בנוסף היא חייבת 200 מיליון שקל לבעלי הענין, משפחת יונה. לכך יש להוסיף כ-100 מיליון שקל חובות שונים, כולל עובדים ורשויות המס. בנוסף, חייבת החברה 345 מיליון שקל על חשבון אג"חים שהנפיקו החברות-הבנות חפציבה-חופים וחפציבה-ג'רוזלם.
הנתונים שהגישה חפציבה מגדילים את התמיהה וסימני השאלה בקשר להסתבכות החברה. בנוסף לנתונים על הפרויקטים בליווי בנק הפועלים, מדווחת החברה על כמה פרויקטים גדולים אחרים בבניה, ומתברר שכל הדירות בהם נמכרו. המדובר בפרויקטים הבאים: 368 דירות בישוב מחסיה, המלווה על-ידי בנק מזרחי; נתניה - 126 דירות, מלווה ע"י בנק מזרחי; הר חומה - פרויקט נוסף בן 93 דירות, המלווה אף הוא על-ידי מזרחי; אלעד - פרויקט בן 73 דירות המלווה ע"י דיסקונט למשכנתאות; באר שבע - 57 דירות, מלווה ע"י מרכנתיל.
מנתונים אלו, בנוסף לנתוני בנק הפועלים, כפי שפורסמו בידיעה קודמת, מתברר שהחברה מכרה כמעט את כל הדירות שבנתה. מלאי לא-מכור של כ-1,000 דירות הוא בעיקר בפרויקט הנמצאים בשלב התחלתי, שממילא לא השקיעו בהם סכומים גדולים. לכן חוזרת ועולה בכל חומרתה השאלה: היכן הכסף? איך נוצרו חובות-ענק מעין אלו? החברה לא סיפקה עד עתה תשובות והסברים בעניין זה.
בנוסף לחוב של 343 מיליון שקל לבנק הפועלים, חייבת החברה גם 240 מיליון שקל לבנק לאומי, שאף הוא מבקש למנות כונס נכסים לפרויקטים שהוא מלווה. החברה חיית גם 125 מיליון שקל לדיסקונט-משכנתאות, 50 מיליון שקל לבנק הבינלאומי ו-34 מיליון שקל לבנק ירושלים. כמה בנקים נושים בחברה סכומים קטנים.
בעת מסירת הידיעה נערך בפני השופט דוד חשין, בבית המשפט בירושלים, דיון על עתידה של החברה. השופט יצטרך להכריע בין שתי גישות - האם להוציא צו הקפאת הליכים לפי הצעת חפציבה, או למנות כונסי נכסים על-פי דרישת הבנקים, המחזיקים באגרות חוב ומסמכי שיעבוד לנכסים אלו. חפציבה טוענת כי יש לראות את כל עסקיה כמכלול אחד, ולכן יש למנות נאמן - מציעים את עו"ד חיים קמיל - שינהל את כל הפרויקטים יחד. הבנקים דוחים טענה זו. הם אומרים כי כל פרויקט עומד בפני עצמו, הניסיון לקשר ביניהם מלאכותי, ולכן יש למנות כונס נכסים לכל פרויקט בנפרד.
