בית משפט השלום בתל אביב קיבל את תביעתה של חברת 'איסתא ליינס' נגד חברת 'תנופה ולימודים' וכנגד בעליה ומנהלה, עו"ד וולף. הכחשותיו של עו"ד וולף לא הרשימו את בית המשפט, שקבע בין היתר - "הנתבע היה יכול לפעול במספר דרכים אולם בחר שלא לפעול כלל... נראה, כי הנתבע פעל בתיק זה כמי שאינו רוצה להגיע לחקר האמת, אלא להסתירה מפני בית המשפט ככל שרק ניתן"
חברת 'איסתא ליינס', העוסקת במכירת שירותי תיירות ונופש, קיבלה הזמנה מחברת 'תנופה ולימודים' בתשלום מלא, על-ידי שיקים דחויים. למרות שהשירות נתקבל במלואו, חלק מהשיקים סורבו על-ידי הבנק, בטענה שהחשבון מוגבל. בנוסף ל'תנופה' נתבע אף בעל החברה, עו"ד וולף ראובן, בטענת "הרמת מסך".
ראובן טען כי כחלק מעבודתו יצר קשר עם מר שולי רמון, אשר בדיעבד הסתבר לו כנוכל. לטענתו, שולי בקש מראובן להקים את 'תנופה' ולהחזיק כנאמן במניותיה עד להעברתן על-שמו של שולי. אלא, ששולי לא ניהל ולא הוסמך לפעול בשם החברה בכל דרך, לרבות משיכת שיקים מהבנק, אלא שככל הנראה שולי "עבד" על פקידי הבנק. לאחר זמן מה, שולי נעלם כלא היה.
עוד טען ראובן, כי שולי הוא זה שהתקשר עם 'איסתא' במצג שווא וכי 'איסתא' היא זו שהתרשלה בכך שלא בדקה אם השטרות כשרים ואם שולי מוסמך למוסרם.
השופט מנחם קליין לא חסך בדברים נגד התנהלותו של ראובן, שטען במהלך המשפט: "מכח מה מחייבים אותי. עוד לא שמעתי שאחזקת מניות בחברה מביאה לחיוב אישי".
לאחר שנתן השופט בדיון המקדמי צו לבנק, בו הורה כי הבנק יעביר את כל מסמכי החשבון שנפתח על-שם 'תנופה', נתגלה כי מורשי הפעולה בחשבון הם גם ראובן וגם שולי. כמו כן, הוצגו דפי תנועות בחשבון הבנק ולמעט הפקדות במאי בסך כולל של 9,800 ש"ח, נמשכו מהחשבון לא פחות מ-168,000 ש"ח בתוך 7 חודשים. עניין זה מצביע על שימוש בלתי סביר ובלתי אמין, כאשר הנתבע לא ידע על התנהלות זו ועל התנהלות שולי.
על-פי עדותו של ראובן בדיון המקדמי, הגיע השופט למסקנה, כי עדותו אינה קוהרנטית ואחידה. ראובן לא השיב מדוע החברה רשומה על שמו, לא מצא מסמך לפיו החזיק המניות בנאמנות והתחמק מתשובות ענייניות לשאלות שונות בעניין החשבונות ובעניין שולי.
סעיף 6 לחוק החברות מעגן את עילת הרמת המסך מעל עיקרון ההתאגדות לשם שיוך תכונות, חובות וזכויות לבעלי-המניות בה. השופט קבע, כי ראובן פעל בדרך של "עצימת עיניים" למתרחש בחברה, תשובותיו היו לא ברורות וכל שענה היה כי שולי נוכל וכי הוא, ראובן, פעל כדין. לא הובאה בפני השופט כל הוכחה, לפיה ראובן החזיק במניות כנאמן, מה גם שהדבר לא נרשם אצל רשם החברות ולא הוצג כל מסמך בעניין זה.
"הנתבע היה יכול לפעול במספר דרכים, אולם בחר שלא לפעול כלל... תפקיד של מנהל תאגיד אינו תפקיד של מה בכך. על הנתבע היה להיות בקשר רציף עם הבנק, להיות אחראי על השיקים שניתנו לו ולהחזיקם במקום שמור....".
השופט הוסיף, כי ראובן לא פעל על-פי האמור בסעיף 6 לחוק החברות מאחר שהינו הבעלים היחיד של החברה ומנהלה. כמו כן, לא הגיוני, כי נדרשות 2 חתימות והן חייבות להיות דווקא של ראובן ושל שולי, שהם מורשי החתימה. ראיה לפרשנות לפיה כל 2 חתימות בנוסף לחותמת החברה די בהן היא בכך שעל השיקים צוין "חשבון מוגבל" ולא "חסר בחתימה".
כמו כן, אם הבנק פעל שלא כשורה, ראובן היה צריך לפעול מיידית עם משיכת שיק אחד בלבד, תוך שעליו לברר כיצד הדבר קרה וכיצד צריך לפעול. אלא, שראובן לא עשה זאת ואם היה עושה כך - לא היתה מתאפשרת הרמת מסך נגדו. כמו כל צד ג' אחר, גם 'איסתא' אינה יכולה לדעת מהן זכויות החתימה בחברה.
לסיכום, על-פי העובדות שנמצאו בפני השופט ונוכח התנהגות הצדדים, נסיבות העניין ואותות האמת שהתגלו במהלך המשפט, קיבל השופט את התביעה במלואה. בנוסף לתביעה בסך 2,228 ש"ח פסק השופט, כי ראובן ישלם הוצאות וכן 1,800 ש"ח שכ"ט עו"ד.
