האם הסכסוך בין רמי וריטה קליינשטיין לבין חברת התקליטים הליקון ינוהל בבית המשפט או יועבר להסדר בוררות? בני הזוג קליינשטיין דורשים כי טענותיהם נגד הליקון יתבררו בבית המשפט וייחשפו לעין הציבור. ובכך תתברר לטענתם שיטת "הניצול והמרמה" של הליקון לכאורה.
בבקשה שהגישו (ג', 7.8.07) באמצעות עוה"ד דוד קוגן ואיתמר כץ ממשרד עו"ד שקל ושות' מביעים רמי וריטה התנגדות לבקשת הליקון להעביר את הפרשה לבוררות.
20 שנה פעלו הליקון ובני הזוג קליינשטיין ביחד. לטענת רמי וריטה, לאחרונה התברר להם כי הליקון מעלה לכאורה בכספיהם. בני הזוג הגישו במרץ 2007 תביעה נגד הליקון ובה טענו כי החברה ביצעה לכאורה "מעשי זיוף שיטתיים, מעשי מרמה עקביים ומעשים נוספים שעיקרם, מעילה באמון המלא והעיוור שנתנו רמי וריטה בחברה, במטרה להונות את רמי וריטה ולנשל אותם מזכויותיהם".
הליקון ביקשה להפסיק את ההליכים הפומביים בבית המשפט ולהעבירם להליך של בוררות. בני הזוג מתנגדים לבוררות וטוענים שאין מדובר במחלוקות מהסוג המיועד לבוררות שכן מערכת היחסים המסועפת בין הצדדים ברובה אינה מבוססת על הסכמים. כמו כן נטען כי כתב התביעה שהגישו בני הזוג כולל גם עילות נזיקין נגד נושאי משרה בהליקון, ירון בראון ויצחק אלשיך, אשר אף הם אינם קשורים בהסכם כלשהו עם רמי וריטה, המחייב בירור מחלוקות בהליך בוררות כלשהו.
בתגובה שהגישו רמי וריטה הם טוענים כי "מהות הסכסוך בין הצדדים וחשיבותו הציבורית כשלעצמם מהווים שיקול שלא להעביר את התובענה להליך של בוררות, שכן כפי שעולה מכתב התביעה, להליקון מיוחסים מעשי זיוף ומרמה חמורים, הגובלים לכאורה בפלילים, ואשר כללו זיוף רישומים כספיים ו/או פקודות יומן, אשר גרמו להעלמת הכנסות בסכומים עצומים".
מצג שווא לפני ההכנסות לתגובה צורף דוח רואה חשבון צבי איציק המתמחה בביקורת חקירתית ובאיתור ומניעת הונאות. איציק טען בתצהיר כי במערכת
הנהלת החשבונות של הליקון נעשו שינויים "שלמיטב ידיעתי ונסיוני המקצועי אינם יכולים להיעשות במערכת הנהלת חשבונות תקינה". בין היתר טוען איציק כי "בכרטיס הנהלת חשבונות מספר 11301 על שם הליקון, אשר התנהל אצל רמי וריטה, פורטו רווחים, אשר נצברו בגין הופעותיה של ריטה, כמו גם חלוקתם של הרווחים בין המבקשים לבין ריטה לבין משרד מכירת כרטיסים מטעם הליקון. מהשוואה בין הכרטיס, אשר הודפס ממחשבי הליקון בשנת 1997 לבין אותו כרטיס בדיוק, אשר הודפס אף הוא ממחשבי הליקון בשנת 2005, מתברר כי מאן דהוא אצל הליקון מחק את אחד הסכומים שנכתבו בכרטסת ורשם במקומו סכום כוזב. כתוצאה מאותו שינוי להנהלת החשבונות של השניים, נוצר מצג שווא, כאילו ההכנסות שהתקבלו אצלם מהופעות של ריטה, במהלך חודשים נובמבר ודצמבר 1995, היו נמוכות בסך של 150,000 ש"ח מן ההכנסות, אשר מלכתחילה תועדו באותה כרטסת הנהלת חשבונות".
איציק מצרף דוגמאות נוספות לשיטה שבה נקטה לכאורה הליקון כדי ליצור "מצג שווא" לגבי הכנסותיהם של בני הזוג.
באי-כוחם של בני הזוג, כתבו לביהמ"ש כי "הטענות החמורות האמורות אינן נטענות כלפי גוף קטן ואלמוני, כי אם כלפי אחד מענקי תעשיית המוזיקה בישראל, אשר מייצג עשרות רבות ואולי אף מאות אומנים... כאשר גוף המהווה את אחד מעמודי התווך בתעשיה מסוימת, ואמון של ייצוגם של עשרות אמנים, חשוד במעשי שחיתות שיטתיים וחמורים, הרי לבירור אותם חשדות יש השלכות ציבוריות רחבות, הרבה מעבר לאינטרס הצר של הצדדים הקונקרטיים לסכסוך, לכן לא יעלה על הדעת למנוע את הבירור הפומבי של המחלוקת בתיק".
