האם בלומנטל תעבור את מבחן בוזגלו?

בג"צ דן (ה', 9.8.07) בדרישה של התנועה לאיכות השלטון לבטל את קיצור עונשה בידי נשיא המדינה, של ח"כ לשעבר נעמי בלומנטל. על בלומנטל נגזרו 8 חודשי מאסר בפועל, אך היא ביקשה חנינה בין היתר על-רקע פטירת בעלה פרופ' בלומנטל ממחלה קשה. נשיא המדינה שמעון פרס קיצר את עונשה ובכך תוכל בלומנטל לרצותו בעבודות שירות. בתום הדיון הודיעו השופטים, ריבלין, נאור וחיות כי ימסרו במועד מאוחר יותר את החלטתם. התנועה לאיכות השלטון טענה באמצעות באי-כוחה עוה"ד ברק כלב ומיקה קונר קרטן, כי ההחלטה לקצר את עונשה של בלומנטל התקבלה בשל היותה חברת "מיליה" חברתי-כלכלי וכי בלומנטל נהנית מיחס מועדף על פני אסירים אחרים במצבה. עתירת התנועה הופנתה נגד שר המשפטים פרידמן אשר חתם על ההמלצה לחון אותה בניגוד לעמדת ראש מחלקת החנינות בפרקליטות. שר המשפטים טען כי היה בידיו מכתב חרטה של בלומנטל אשר לא היה בידי מחלקת החנינות כשהביעה את עמדתה המתנגדת. בתשובת המדינה נטען עוד כי לבג"צ אין כלל סמכות להתערב בחנינות שמעניק נשיא המדינה ושופטי בג"צ אינם יכולים להוות ערכאת ערעור על החלטות הנשיא בנושא. בתגובתה התייחסה התנועה לאיכות השלטון לטענת פרידמן כי הבעת החרטה שהיתה בידיו היוותה "נסיבה חדשה אשר לא עמדה בפני מנהלת מחלקת החנינות ופרקליטות המדינה ואשר יש בה כדי לשנות את ההמלצה שלא להעניק לבלומנטל הקלה הפוטרת ממאסר בפועל". מדובר לטענת איכות השלטון ב"היתממות". החרטה, "לא הובעה אלא תוך כדי הליך בקשת החנינה כאשר ברור כי תנאי יסוד לקבלתה הינה הבעת חרטה בגדר חרטה התלויה בדבר". לדבריהם, הדבר בולט על-רקע העובדה "שלאורך כל הדרך עשתה בלומנטל את ההפך הגמור מלקחת אחריות על מעשיה- כך, למשל, פעולותיה לשיבוש הליכי משפט, כמו גם שמירתה לאורך ההליך כולו על זכות השתיקה". הלובי שפעל למען בלומנטל, לא היה מנת חלקו של כל מורשע אחר "אשר אינו חבר באותה קבוצה קטנה ומיוחסת אליה משתייכת בלומנטל", טענה התנועה, "יתר על כן, דווקא העובדה כי ידוע לכל כי עמדת מחלקת חנינות והפרקליטות היתה נגד חנינה בנסיבות אלו, ולאור מרכזיות ההמלצה בהליך החנינה בדרך כלל-כפי שפורט בעתירה, ישנו חשש ממשי שאין להקל בו ראש, שאסירים אחרים, בנסיבות דומות, לא יזכו להמלצה לחנינה". עוד נטען כי חשש זה מתחזק "כאשר מרכיב התגייסותם של גורמים פוליטיים בכירים הוזכר במפורש כרכיב מרכזי בהחלטה למתן ההחלטה, דבר היוצר את הרושם כי כלפי מי שאינו עומד ב'קריטריון' זה נפגעים סיכוייו לקבל חנינה".