בית המשפט העליון דחה (יום ה', 9.8.07) את עתירת התנועה לאיכות השלטון נגד ההקלה בעונשה של ח"כ נעמי בלומנטל, עליה החליט נשיא המדינה, שמעון פרס. השופטים אליעזר ריבלין, מרים נאור ואסתר חיות קבעו: "לא נמצאה עילה בעתירה המצדיקה את התערבות בית המשפט בהמלצה בעניין החנינה או במעשה החנינה". דבריהם התייחסו להמלצה שהכשירה את החנינה, עליה חתם שר המשפטים פרידמן, בניגוד לעמדת מחלקת החנינות בפרקליטות.
"מקובל עלינו כי לנשיא המדינה שיקול דעת באשר לשימוש בסמכות המוענקת לו...וכי שיקול דעת זה להבדיל מנשיא המדינה עצמו, נתון בנסיבות המתאימות לביקורת שיפוטית עקיפה...אך אין לשכוח כי היקף התערבותו של בית המשפט זה בהצהרה על בטלות החלטות בעניני חנינה צר הוא", כתבו השופטים. הם ציינו כי למעשה עד היום בוטלה חנינה רק פעם אחת וזאת כאשר "בקשת החנינה היתה נגועה במרמה".
הם ציינו את דברי ב"כ המדינה עו"ד הלמן לפיה "ייתכן ששר משפטים אחר היה נותן המלצה שונה או שנשיא אחר היה מחליט החלטה שונה אך בכל אלה אין עילה להתערבותו של בית המשפט".
השופטים גם דחו את טענות התנועה על יחס מועדף לבלומנטל על פני אחרים, וקבעו כי "העותרת לא הניחה תשתית עובדתית לטענת ההפליה שהעלתה".
קודם לכן (בבוקר) קיים בג"צ דיון בדרישה של התנועה לאיכות השלטון לבטל את ההקלה בעונשה של בלומנטל. על בלומנטל נגזרו 8 חודשי מאסר בפועל. בלומנטל ביקשה חנינה על-רקע פטירת בעלה פרופ' בלומנטל ממחלה קשה. נשיא המדינה, שמעון פרס, המתיק את עונשה בחודשיים (משמונה חודשי מאסר לשישה), דבר המאפשר לבלומנטל לרצות את עונשה בעבודות שרות.
בהתנגדותה למתן החנינה, טענה העמותה באמצעות באי-כוחה עוה"ד ברק כלב ומיקה קונר קרטן, כי ההחלטה לקצר את עונשה של בלומנטל התקבלה בשל היותה חברת "מיליה" חברתי-כלכלי וכי בלומנטל נהנית מיחס מועדף על-פני אסירים אחרים במצבה. עתירת התנועה הופנתה נגד שר המשפטים, פרופ' דניאל פרידמן, אשר חתם על ההמלצה לחון אותה בניגוד לעמדת ראש מחלקת החנינות בפרקליטות.
שר המשפטים טען כי היה בידיו מכתב חרטה של בלומנטל אשר לא היה בידי מחלקת החנינות כשהביעה את עמדתה המתנגדת. בתשובת המדינה נטען עוד, כי לבג"צ אין כלל סמכות להתערב בחנינות שמעניק נשיא המדינה, ושופטי בג"צ אינם יכולים להוות ערכאת ערעור על החלטות הנשיא בנושא.
