הרב ישראל שירן עתר (א', 12.8.07) בדרישה להורות לשרת החינוך ובכיר במשרדה, לחדול מ"מסע חשבונות פוליטי" נגדו. שירן זכור כמי שהתנגד בשנת 2000 לכלול במסגרת לימודי רצח רבין את "מורשתו", הסכמי אוסלו השנויים לטענתו במחלוקת.
שירן שימש אז כמחנך בבית הספר הממלכתי דתי מוריה בחיפה. שרת התיירות אז, וחינוך כיום, יולי תמיר ומנהל מחוז חיפה בצפון אהרון זביידה ניסו אז להשעותו אך חזרו בהם בעקבות עתירה לבג"ץ וגם מסע ציבורי תקשורתי לתמיכה בו. שירן חזר לעבודתו וכעבור מספר שנים עבר ללמד בבית ספר באפרת.
לקראת שנת הלימודים הקרבה, התבקש שירן לחזור לבית ספר מוריה
ברקאי בחיפה כדי לשקמו. בעתירה שהוגשה באמצעות יו"ר ארגון שורת הדין עו"ד ניצנה דרשן לייטנר נטען כי בשנת 2002 "חלה הדרדרות חמורה במצבו של בית הספר. שלושה מנהלים הוחלפו לבית הספר". שירן התבקש כאמור לשוב למחוז חיפה ו"להציל" את בית הספר בו לימד בעבר.
אך למהלך הצלת בית הספר קמו מתנגדים,שרת החינוך תמיר ומנהל מחוז חיפה של משרד החינוך אהרון זביידה. זביידה נטען בעתירה הוא מי שהפסיד מול שירן בתביעת נזיקין. שירן טוען בעתירה כי השניים מתנגדים למינויו על רקע "חיסול חשבונות אישי".
דרשן לייטנר טוענת בעתירה כי הכוונה שלא למנות את שירן גררה
הורים רבים לשקול שוב את רישום ילדיהם לבית הספר ובכך קיים חשש להחמרה במצבו. יתירה מכך, שירן עצמו דחה הצעות חינוכיות
אחרות ונותר עתה מחוסר עבודה ומקור פרנסה לו לרעייתו וששת ילדיהם.
"שרת החינוך ומחוז חיפה במשרדה מקריבים את חינוך ילדינו בכל לנהל בבריונות מסע חיסול חשבונות פוליטי אישי נגד מורה מצטיין", טענה דרשן לייטנר. "אם למשרד לא היתה התנגדות להעסיק את המורה בבית הספר אורות עציון באפרת, הנתון למרות משרד החינוך, לא יכולה להיות למשרד התנגדות להעסקתו בבית ספר בחיפה".
עוד טענה כי "בעבר ניסתה תמיר לנצל ניצול לצרכיה הפוליטיים את התנגדותו של המורה ללימוד הסכם אוסלו. המורה נוקה מכל אשמה, זכה בפיצוי והוחזר לעבודתו. הגיע הזמן שמשרד החינוך והעומדת בראשו ילמדו שיעור באזרחות טובה ובמשפט צדק. חינוך ילדינו הוא אינו כלי לטובת הקריירה הפוליטית של איש".
