לשכת החוקרים הפרטיים הגישה היום (ג', 13.8.07) עתירה לבטל את המכרז של משרד השיכון לשירותי חוקרים פרטיים. לטענת הלשכה, המכרז כולל סעיף המתנה את שכר החוקר הפרטי בתוצאות החקירה ולפיכך נוגד את תקנות החוקרים הפרטיים.
מדובר במכרז לשירותי חקירות הנוגעות לביצוע חריגות על-ידי קבלנים הפועלים בניגוד לחוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה. במכרז נכללו סעיפים הקובעים כי "לא יינתן תשלום כלשהו בגין חקירה שגילתה כי נשוא החקירה הינו קבלן בנייה נורמטיבי או כזה שלא מפר את תנאי רשיונו ביותר מ-20%". כמו כן קובע המכרז כי "במקרים בהם לא יוגש כתב אישום הרי שישולם רק 70% מגובה התגמול".
בא כוח הלשכה, עו"ד ערן גולן, טען בעתירה כי סעיפים אלו במכרז נוגדים את תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (אתיקה מקצועית), הקובעות כי "חוקר פרטי לא יתנה ולא יקבל שכר טירחה, ששיעורו תלוי בתוצאות החקירה". גולן דוחה בעתירה את פרשנות משרד השיכון לפיה מדובר בתקנה שנועדה "למנוע מצב ולפיו חוקר פרטי יבקש להשפיע על תוצאות החקירה או להגיע לתוצאה מסוימת".
בעתירה, מצטט גולן את דברי השופט מודריק ביחס לבעיית הסדרת מקצוע החוקרים הפרטיים. "תכלית פעילותו של החוקר הפרטי היא השגת מידע עבור לקוחותיו. זו תכלית שאפשר שיהיו לה ביטויים שליליים ובלתי חוקיים (למשל: "ריגול תעשייתי") אך יש לה גם, ואולי בעיקר, פנים חיוביים. בהבט החיובי של תפקודה מסייעת החקירה הפרטית לפרט, לגופים מואגדים, לגופים ציבוריים, לממש זכויות ולמלא מחויבויות. החוק מכיר בתחום העיסוק הזה ובחיוניותו. הדבר נגזר מעצם העובדה שהחוק מצריך חוקר פרטי לקבלת רשיון עיסוק. שמע מינה שלעיסוק הזה יש תכלית חיובית ושיש להפקידה בידי אדם מיומן בעל-רקע, כישורים ותכונות הולמים".
מוסיף השופט, "היית סבור, אם כן, שלשם השגת התכלית המקצועית החוק העניק לחוקרים הפרטיים סמכויות מיוחדות, שאינן נתונות לכל אדם. מתברר כי המחוקק לא הקנה לחוקרים כל זכות או סמכות החורגת מגדר המותר או המצוי בידי כל אדם. להפך, דיוק במגבלות המוטלות על חוקר פרטי יראה כי חרות פעולתו אף מוגבלת יותר משל אדם פרטי... במצב דברים זה נשמעת חזור ושנה טענת חוקרים פרטיים כי החוק שהסמיכם לעסוק במלאכתם לא הניח בידיהם כלים חוקיים הולמים לביצוע תפקידם. ממילא הם נאלצים להלך על חבל דק של חוקיות אשר פעמים רבות הופך לכבל ממעיד".
מודריק מציין כי תחושת התסכול של החוקרים הפרטיים בהעדר כלים חוקתיים להגשים את החקירה הפרטית הלגיטימית "עלולה להכות את עיני החוקר הפרטי בסנוורים ולעמעם את תובנת אי החוקיות הנכרכת במעשיו. הדברים אמורים במיוחד, שעה שהחוקר הפרטי פועל בשירותם של גופים ציבוריים או גופים הנותנים שירות לציבור (בנקים, חברות ביטוח וכיו"ב) או אפילו בשירותו של הפרט למען תכלית של מימוש זכויות חוקיות (למשל: איתור חייבים, חשיפת מעשי מרמה באינטראקציה בין פרטים, איתור סרבני גט או בעלים שנעלמו לשם הסרת עגינות וכיוצא באלה)".
לטענת גולן בעתירה, משרד השיכון מבקש לבחור אנשי מקצוע שיבדקו "האם קבלנים אינם מטעים את הציבור או האם הם אינם חורגים מתנאי רשיונם", אך בבד בבד מנסה המשרד לקבל עבודה מבלי לתת תמורתה. יתרה מכך, משרד השיכון עצמו "יוצר ניגוד עניינים פסול באמצעות המנגנון הכלכלי בו בחר, המעמיד את החוקר ההגון ביותר במצב בו לא מתגלית חריגה או מתגלית חריגה מועטה, בין האינטרס הפרטי שלו לבין האינטרס הציבורי".
"איסוף חומר ראיות האמור לשמש בסיס להעמדה לדין פלילי או לשלילת רישיון של קבלן אינו דבר של מה בכך", נטען בעתירה. "עסקינן בסוגייה רגישה, לא בכדי קבע המחוקק שלא כל אדם יהא רשאי להיות חוקר פרטי. לא בכדי נקבעו תנאי רישוי, תקנות אתיקה, חידוש רישיון אחת לשנה ודיון בפני ועדת רישוי במשרד המשפטים. כל אלו באו לשמור על רמתו המקצועית של המקצוע ועל טוהר המידות בו". לפיכך, "אל לגוף ציבורי ליצור מצב בו קבלן הפועל עבורו אף יקלע לסיטואציה בה הוא יימצא בניגוד עניינים בין חובתו המקצועית בסוגיות כה רגישות לבין צרכיו הבסיסיים להתפרנס. כיצד משרד השיכון מסוגל לומר, כי בהנחה תיאורטית ובה כל הקבלנים הזקוקים לבדיקה ימצאו ללא רבב הרי שלחוקר הפרטי לא תשולם אגורה כי מדובר בהליך תקין?".
לטענת גולן, משרד השיכון "מייצר תמריץ לעבור על החוק בנושאים שהם בבחינת דיני נפשות, קרי: איסוף חומר לביסוס תשתית ראייתית להעמדה לדין פלילי. יתר על כן, המשרד מראש פוגם בתוקף החוקי של אותן ראיות שייאספו". עמדה זו של משרד השיכון "אינה מתיישבת עם חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, שהרי הזכות לחופש עיסוק משמעה גם הזכות להתפרנס מאותו עיסוק. כיצד גוף ממשלתי יכול לומר בריש-גלי כי הוא לא מוכן לשלם עבור עבודה שלימדה כי נשואי החקירה הינם אזרחים שומרי חוק?".
כאמור, הלשכה דורשת מבית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים לבטל את המכרז או לתקנו.
