הוועדה שמונתה בפברואר השנה על-ידי סגן ראש הממשלה ושר התחבורה, שאול מופז, לאחר שאירעה כמעט תאונה במרחב האווירי של נתב"ג, הגישה בימים האחרונים את מסקנותיה באשר למצב התעופה האזרחית בישראל.
מימצאי הוועדה מצביעים על כך שהמצב הנוכחי הוא תוצאה של הידרדרות זוחלת הנמשכת זה עשרות שנים. היא חושפת "יכולת תפקוד לקויה מאוד" של רשות התעופה האזרחית; קובעת כי חוק הטייס הישראלי הוא "אנכרוניסטי ולא רלוונטי"; גורסת כי מערך התקנות הוא "אקראי ולוקה בחסר"; קובעת כי נמל תעופה בן-גוריון סובל משורה של פגמים, אילוצים ומגבלות, ואומרת כי מרחבי האוויר של ישראל המשמשים את התעופה הצבאית והאזרחית הם צפופים ועמוסים והשימוש בהם "אינו מוסדר באופן ממלכתי ראוי".
הוועדה אומרת כי בעוד שבעשורים האחרונים חלו בעולם התפתחויות משמעותיות בטכנולוגיות מתקדמות בשדות תעופה, במערכות שליטה ובקרה ובתשתיות - לישראל ההתפתחויות הללו בחלקן לא הגיעו. קיימים גם שידורים של תחנות פיראטיות הגורמים להפרעות חוזרות ונשנות לתקשורת התעופה עד כדי "איבוד שליטה על התעבורה האווירית" - ולסיכום: "מצב בטיחות התעופה בישראל הוא קשה וימשיך להידרדר, אם לא תינקטנה פעולות נמרצות ובהקדם".
הגורמים העיקריים למצב הם גם גורמים אובייקטיבים כגון מימדיה הצרים של ישראל, קיומו של חיל-אוויר גדול יחסית, המציאות הגיאו-פוליטית, ובעיות ביטחון שוטף. יש גם גורמי שלטון ומינהל לקויים וחוסר יציבות מתמשכת במערכות השלטון, חוסר ידע והבנה של נושאי משרה בכירים בנושאי תעופה מודרניים, הגבלת העצמאות ואי האצלת סמכויות מספקת לרשות התעופה האזרחית.
הקמת גוף משפטי אובייקטיבי עקרונות הוועדה להמלצות לטיפול באשר למרחב האווירי ובעיות הביטחון הן - שיתוף פעולה הדוק עם חיל-האוויר ועם גורמי הביטחון, תוך הבנה לחומרת המצב בתעופה האזרחית מחד והכרה בקשיים האובייקטיבים של החיל וגורמי הביטחון.
באשר לגורמי המינהל - על רשות תעופה אזרחית אפקטיבית ומודרנית להתבסס על היסודות הבאים: קיום חוק רשות תעופה אזרחית המגדיר את הכלים המבניים, הסמכויות והעצמאות של
הרשות, כוח-אדם מקצועי וברמת בכירות מתאימה למשימות הרשות, וקיום גוף משפטי עצמאי ברשות, המסוגל לטפל בבעיות החוק, האכיפה והתקינה ולקיים את הקשר הנדרש עם רשויות תעופה במדינות אחרות.
בקשר לרשות התעופה האזרחית מציגה הוועדה צעדים נדרשים לחזרה מהירה של הרשות לתפקוד תקין: יש צורך מיידי לאיישה על-פי המבנה הארגוני והתקציב המאושרים; לפעול להשגת אישור לגייס כשמונה מומחים בכירים ועתירי ניסיון ולגיוסם בדחיפות; לבצע הדרכה והסמכה מחדש לכלל ממלאי התפקידים; לצאת למיקור חוץ לטיפול הנושאים שאינם סובלים דיחוי; להקים מחלקה משפטית עצמאית לקידום החקיקה והתקינה ולטיפול בעניינים המשפטיים.
הוועדה מגלה כי במהלך חודש ינואר 2007 ביצע צוות של ארגון התעופה הבינלאומי בדיקה של ההיבטים בטיחותיים בתעופה בישראל, וחשף 102 ליקויים. היא קוראת "למפות בהקדם את הליקויים שנמצאו ולהכין תוכנית פעולה לתיקונם. יש להיערך באופן מיידי, במתכונת פרויקט, לטיפול בנושאים המופיעים בדוח ובנושאים אחרים.
התקנה מיידית של מערכת לנחיתה אוטומטית בנתב"ג הוועדה ממליצה לשר התחבורה, להאציל בכתב למנהל רשות התעופה האזרחית, לטפל בנושאים הקשורים בתקינה על-פי הדין הקיים. יש לנקוט בהפעלת כלי אכיפה נגד העוברים על החוק, ולאספקת שירותים משפטיים ליישומן של אמנות והסכמים בין לאומיים, הכנת תקנות וכדומה.
קיימות מסקנות גם לגבי נמל התעופה בן-גוריון. לגבי מסלול הנחיתה וההמראה מספר 30 - יש לפעול להתקנת מערכת לנחיתה אוטומטית המותאמת לפני השטח הגבוהים יותר מזרחית לשדה. חלק מהפתרון יושג בהידברות עם חיל-האוויר. במסלו 12 יש לשדרג את המערכות לרמת דיוק שתאפשר למטוסים לנחות בנמל בתנאי מזג אויר מגבילים.
לדעת הוועדה יש להביא לשינוי מגבלות ההמראה והנחיתה במטרה להפחית את מפגעי הרעש מיישובי הסביבה ממזרח לנתב"ג, מכיוון שתוכנית המתאר הארצית (תמ"א 4.2) "מעדיפה את היישובים שממזרח לנמל תעופה ומפלה לרעה את היישובים שממערב לנמל הסופגים את עיקר מטרדי הרעש. זאת למרות שהאוכלוסיה המתגוררת ממערב לשדה גדולה בהרבה.
יש לבדוק את בעיית ריבוי המגבלות על תפעול נתב"ג, כגון סיכוני טרור ואיזורים אסורים לטיסה והשפעתן המצטברת על הפגיעה בבטיחות הטיסה. לגבי פיקוח הטיסה נקבע כי מכלול פיקוח הטיסה ובקרת התעבורה האווירית מחייב מערך מקצועי ומיומן של פקחי טיסה והוא כולל תשתיות פיזיות, אמצעי תקשורת, מכשירי מכם וציוד הכוונה המותקן על הקרקע. פקחי הטיסה הינם חלק חשוב ובלתי נפרד במכלול זה.
השפעת הפקחים על בטיחות התעופה היא ישירה, מיידית וקריטית, לטוב ולרע. נושא מיוחד ורגיש הקשור לעבודת הפקחים הוא נהלי הדיבורבאנגלית, שפת התעופה הבין לאומית. "באשר להכשרת הפקחים והפיקוח עליהם לבצע הצמדות ללא סייג לדרישות הנהוגות בתקינה הבינלאומית".
תיאום מיידי ומלא עם חיל-האוויר בסוגיית המרחב האווירי וחיל-האוויר קובע מפקד חיל-האוויר בעבר כי בעיות התעופה האזרחית אל מול חיל-האוויר מתמקדות במרחב נתב"ג והגישה אליו; בנתיבים לתעופה האזרחית; בעבודה משותפת של צוותי קרקע אזרחיים וצבאיים ביחידות הבקרה האזרחיות, ובהסדרי שיתוף הפעולה בשדות תעופה המשמשים את שני הצדדים.
בעניינים הקשורים למרחב האווירי ולחיל האוויר, פתחה הוועדה ערוץ הידברות עם גורמי חיל האוויר והועלו הנושאים שבסדר עדיפות הוועדה: יש לתאם תעבורה עם בסיס תל-נוף, לפתוח פרוזדור גישה לנתב"ג מצפון כדי ליצור הפרדה בין טיסות נכנסות ויוצאות מנתב"ג ומניעת נתיבים מנוגדים מעל גוש-דן, והפעלת נתיבי טיסת אזרחיים לאילת בזמנים שחיל האוויר אינו פעיל.
נושאים נוספים שהדיון בהם החל היו קבלת נתוני מכ"ם מחיל-האוויר ליצירת תמונת מצב זהה אצל הבקרים והפקחים בנתב"ג וביחידות הבקרה; שדרוג שדה עובדה כשדה משני לנתב"ג; והכשרה של פקחי טיסה צבאיים המנהלים בקרה על מטוסים אזרחיים והסמכתם לנוהלי תקשורת ודיבור אזרחיים.
ישראל תקועה עם חוק טייס שעבר זמנו ובטל קורבנו לגבי חוק הטייס: "מזה שנים 'תקועה' ישראל עם חוק טיס מנדטורי ארכאי וחסר תועלת שאינו מבטא את התמורות שחלו בתעופה העולמית לאורך עשרות שנים ואינו יכול לשמש בסיס חקיקתי לתעופה אזרחית מודרנית. חסרונו של חוק רלוונטי ובר-תוקף הוא מצב בלתי תקין ומקשה מאוד לקדם את התקינה, להסדיר,
לפקח ולאכוף את החוק ומעל הכול, להבטיח את בטיחות התעופה. ואולם, הכנתו של חוק טייס ישראלי מודרני מחייב עבודה מעמיקה שתבחן את מערכות החקיקה הקיימות בעולם ומידת
התאמתן לצרכינו. ביצוע עבודה כזו יארך זמן ניכר".
הוועדה ממליצה לגשת מיידית לחידוש אישור חוק הטיס 1996 במתכונתו הנוכחית ואולי עם שינויים מזעריים שיוגדרו בהמשך; להתניע בדיקה מעמיקה ורוחבית, בעזרת צוות מיוחד, במיקור חוץ, של כלי החקיקה התעופתית הנהוגים בעולם, התאמתם לאמנות הבינלאומיות מחד, ולצרכים של ישראל מאידך. כמו כן, יש לקיים הערכת היכולת המעשית לאמץ תקנות והוראות כאמור לעיל.
בתחום ביטחון התעופה יש הערכת המצב ביטחונית הקובעת כי קיים סיכון לביצוע ניסיונות פגיעה במטוסים הטסים מעל טחי יהודה ושומרון כאשר הם בדרכם לנחיתה בנתב"ג, לאחר המראתם מנתב"ג או במעבר מעל הגדה בדרכם ליעדים אחרים. המענה שניתן לתרחישים אלה כולל מספר מרכיבים פרט למאמץ איסוף מודיעיני וסידורי ביטחון בנקודות המוצא של הטיסות לישראל: הגדרת "קו סגירת שדה" האוסר פרט למצבים חריגים על טיסה נמוכה מעל שטחי יהודה ושומרון; איסור טיסה מתחת ל-6,000 רגל מעל פני הים בטיסה מעל שטחי איו"ש.
יש להקים צוות חשיבה מוגדר לבחינה שוטפת של איומי טרור על התעופה האזרחית. מוצע שבצוות יהיו נציגים של המטה ללוחמה בטרור, השב"כ, מודיעין אוויר ענף נשק אויב, רשות התעופה האזרחית, רשות שדות התעופה ואיש ציבור בלתי תלוי בעל-רקע תעופתי-ביטחוני.
לגבי הרדיו הפיראטי - בהבנה שהשידורים הפיראטים מהווים סיכון לחיי אדם, צריך להתייחס לעוסקים בכך כמבצעים מעשי טרור - יש לעצור כל חשוד מיידית ולבקש מבית המשפט לעצרו עד תום ההליכים. יש להגביר את המאמץ ולהתמקד באנשים ולאו דווקא בתפיסת ציוד - אלא אם כן יסייע הדבר להגיע לאחראים דרך תפיסת הציוד.
