"מרדכי יונה ידע שבנו בועז משך לכיסו 120 מיליון שקל משתי חברות ציבוריות". כך טוענת רשות ניירות ערך בבקשה שהוגשה לבית משפט השלום בתל אביב לשחרור יונה מרדכי למעצר בית. זהו החשד העיקרי המתגבש נגד יונה, נשיא חברת חפציבה ואביו של בועז יונה הנמלט.
בית משפט השלום בת"א שיחרר (יום ד', 15.08.07) את יונה, למעצר בית בן 15 יום בביתו, רחוב מגדים 22, ירושלים. אולם חקירתו בחשדות נגדו, בפרשת התמוטטות חפציבה, תימשך גם ביום חמישי, וכן בראשית השבוע הבא.
הטלפונים בביתו של יונה ינותקו, אסור יהיה לו להשתמש באינטרנט או בפקס, וכן יאסר עליו לקיים קשר עם מעורבים בחקירה. יונה יחויב להפקיד את דרכונו במשטרה, ויוצא נגדו צו עיכוב יציאה מהארץ.
עו"ד ציפי גז, היועצת המשפטית של מחלקת החקירות ברשות, הודיעה: "מחקירת הרשות עולה, כי מרדכי יונה ידע שבנו בועז משך לעצמו 70 מיליון שקל מהחברה הציבורית חפציבה-ג'רוזלם, ועוד 50 מיליון שקל מחברת חפציבה-חופים."
ל-Nfc נודע, כי העדות המרכזית נגד מרדכי יונה היא של מנהל הכספים של הקבוצה, מרדכי נתנאל. הוא העיד בחקירתו במשטרה, כי מרדכי יונה ידע על משיכות הכספים של בנו. בנוסף, נעזרה המשטרה בתצהיר של נסים סרגון, שותפו-לשעבר של יונה, שאמר כי האב ידע על כל המתרחש בחברות.
לא פעל למרות תפקידו כדירקטור עוד נודע ל-Nfc, כי אחת ההאשמות כלפי יונה היא, שכיון שהוא דירקטור בחפציבה-ג'רוזלם, הרי ברגע שנודע לו על משיכת עשרות מליוני שקלים בידי בנו, היה עליו, כדירקטור, לדרוש כינוס ישיבת דירקטוריון מיוחדת ולדווח לציבור בבורסה על האירוע. הוא לא עשה כן. לגבי חפציבה-חופים, היה מעמדו של יונה חזק עוד יותר, כי הוא היה בעל זכות חתימה על כל כספי החברה.
רשות ניירות הערך אומרת, כי מכיון שיונה ידע ולא עשה דבר, הרי הוא שותף למרמה, לדיווח כוזב ולהפרת אמונים. העונש על עבירות אלו ואחרות המיוחסות ליונה הוא 3 עד 5 שנות מאסר, וכן קנס כספי.
המשטרה חקרה (יום ד') את יונה בכיוון אחר: החשד שידע על מעשי מרמה והונאה בקשר למכירת מאות דירות של החברה באתרים שונים בארץ.
המשטרה הודיעה לבית המשפט, כי קיים חשש שיונה "ינסה להמלט מאימת הדין, לא יתיצב להמשך החקירה וינסה לתאם עמדות".
מבקש להכין תוכנית עיסקית להצלת החברה מרדכי יונה לא שמר בחקירה על זכות השתיקה. הוא שיתף פעולה עם שלושת צוותי החקירה (של המשטרה, רשות ני"ע ורשות המיסים) והשיב לשאלות רבות. בערב, בהגיעו לאולם בית המשפט, אמר יונה: "אני מוכן להעמיד את כל הוני ורכושי כדי להציל את החברה. ברצוני לתת לי זמן להכין תוכנית עיסקית להצלת חפציבה". סוכם עוד, שיונה יוכל להיפגש עם המנהל המיוחד של חפציבה, עו"ד יצחק מלכו, כדי להכין יחד אתו תוכנית להצלת החברה. יונה גם הכין מכתב לוועדת הכספים של הכנסת, שבו הוא מציע להכין תוכנית עיסקית כזו, אך לבסוף לא שלח את המכתב.
במשטרה אומרים: "לדעתנו, מרדכי יונה ידע על מעשיו של בנו, ובמקרה הטוב ביותר הסכים להם בשתיקה. יש די הוכחות לקשרים העיסקיים בינו לבין בנו".
בבוקר (יטם ה') יהיה על יונה לחזור ולהתייצב במשרדי היחידה הארצית לחקירות הונאה בבת ים, ליום נוסף של חקירות. נראה שביום ו' לא יחקר, אך בראשית השבוע הבא תתחדש החקירה.
יונה חויב להפקיד, כתנאי לשחרורו החלקי, ערבות בנקאית של 750 אלף שקל וערבות עצמית של 1 מיליון שקל. המשטרה הוציאה נגדו צו איסור יציאה מהארץ, ואסרה עליו ליצור קשר עם המעורבים בפרשה. סגן ניצב דוד אוסמו, המרכז את החקירה נגד יונה, אמר בבית המשפט כי הוחלט להסתפק במעצר בית נוכח פנית פרקליטו, עו"ד משה לדור (לשעבר בכיר בפרקליטות המדינה), שדיווח על מצב בריאותו ואף המציא מסמכים רפואיים.
אוסמו אמר כי יונה שוחרר למעצר בית "לפנים משורת הדין". מקור במשטרה אמר ל-Nfc: "איננו רוצים להיקלע חלילה למצב, שבו מרדכי יונה יתמוטט בחדר החקירות, ונצטרך להבהיל אותו באמבולנס לבית חולים".
יונה נעצר בביתו בירושלים על-ידי צוות של אנשי היחידה לחקירות הונאה של המשטרה. הם ערכו חיפוש בן שעתים בביתו, מגובים על-ידי צו חיפוש של בית משפט. החוקרים נטלו עמם ארבעה מחשבים וכן מסמכים, אם כי ברור שעיקר המסמכים נמצאים במשרדי חפציבה. בתום החיפוש הורו החוקרים ליונה לנסוע אתם לבת ים, שם החלה חקירתו ב-11 בבוקר.
