צוות לבדיקת ההכנה של צה"ל לקראת ההינתקות דורש מועדת וינוגרד לפתוח שוב את חקירת השלבים לפני המלחמה. חברי הצוות טוענים כי לאחרונה הגיעה לידיהם חוברת "פסיכולוגיה צבאית" גיליון 5 , וממנה עולה כי ההכנות שקיים צה"ל במשך כשנה לפני ההינתקות ושעסקו ב"שינוי ייעוד" לצה"ל, העבירו את מרכז הכובד המנטלי מצבא לוחם באויב לצבא שיטור שתכליתו גירוש אזרחים (יהודיים) מבתיהם.
מדובר לטענתם בפגיעה קשה ויסודית בצה"ל וקיים חשש כי הכנות אלו היו "מסיבות הכשל למלחמה".
בין חברי הצוות: ד"ר גדי אשל, ד"ר רחל טסה, תנה להבי, בועז העצני, רות איזיקוביץ, הפסיכולוג ד"ר משה לייבלר ועמית מחקר במכון הבינלאומי למדיניות נגד טרור (ICT), המרכז הבינתחומי הרצליה, לשעבר עורך הבטאון מערכות בצה"ל, אביתר בן-צדף, מבקשים מחברי הוועדה לחקור שלושה מרכיבים: האם אכן היתה הסבה של צה"ל מצבא לוחם לכוח שיטור שעיסוקו גירוש אזרחים מבתיהם, "הסבה בהיקף משמעותי ובשדרות הפיקוד בפרט"?
עוד הם מבקשים לבדוק את השלכותיה של ההסבה על "הראש הצה"לי" והאם יש קשר בין "השריטה" שנחרתה ב"ראש הצה"לי" לבין ההכנות למלחמת לבנון השניה והתפקוד בה.
צה"ל לטענתם נעזר בערכת "הכנות מנטליות למשימת ההינתקות" בהוצאת מפקדת זרוע היבשה ובחתימת האלוף יפתח רון טל, המכילה חוברות קלטות ותקליטורים למגוון רמות הפיקוד. בערכה נספחים רבים שמטמיעים אידיאולוגיה חדשה בחיילי צה"ל תוך עידכון ההגדרות לגבי זהות המדינה, יעודה, הציונות וההסטוריה.
בשערה הראשון של החוברת "פסיכולוגיה צבאית", נמצא אוסף מאמרים "משימת ההינתקות - מבט מבפנים" בעריכת פסיכולוג זרוע היבשה סא"ל צור קרן. המאמרים מבהירים את המטרה: הסבת ייעוד צה"ל והאמצעים להשגת מטרה זו.
"מובהר שם איך הובל צה"ל למשימה חדשה שמלכתחילה נוגדת לתכליתו וקיומו לזהותו ולאמונת רבים מחייליו וכיצד התגברו על אי ציות ומחאות".
הצוות מציין כי צוות פסיכולוגים שעסק בהסבת צה"ל לכוח שיטור, גיבש דרכים ל"חינוכם מחדש" של חיילי צה"ל "למצב של שיח חדש, ניתוק רגשות, ביטול החשיבה העצמית וביצוע רובוטי של פקודות שמנוגדות ליעודם וזהותם".
זאת באמצעות טכניקות של "שטיפת מוח" ו"בקרת תודעה", כולל פיתויים כספיים, תנאי שירות משופרים, בונוסים ו"תוספות מבצע". הפיתויים כללו ביטול פיטוריה של אלפי חיילי אט"ל, ימי כיף למשפחות, סיורים בלטרון, חדרים ממוזגים, מסעדות, ציוד חדש, מדים, פלאפונים, מגרשי טניס במחנות ההכנה ועוד.לאחר שגובשה שיטת שטיפת מוח בנה הצוות מערכי הדרכה לכל דרגי הצבא בכל מעגלי המשתתפים.
בפניה מבקשים חברי הצוות מועדת וינוגרד לבדוק גם את השפעת הטמעת טכניקות לחימה בלתי רלוונטיות לחיילים קרביים כמו "פלנקס" היוונית העתיקה וגם את העיסוק הממושך ביישום תוכנית ההינתקות והפגיעה באימונים בשל כך.
לטענתם, מלחמת לבנון השניה התאפיינה בכשלים ובמחדלים רבים למשל, העדר חתירה לנצחון, פקודות מבצע מבולבלות, לא ממוקדות ומשתנות בתזזיתיות, נתק בין המודיעין לבין פקודות המבצע של הכוחות הלוחמים, שימוש יתר לא ממוקד בארטילריה ובלבול האבחנה בין מחבלים לאזרחים ולאזרחים המשמשים מגן חי. "בכל אלה ניכרת מורשת 'ההינתקות', היד המכוונת של ההסבה לכוח שיטור מוכוון גירוש אזרחים שעבר צה"ל בהינתקות", כותבים מחברי הדוח.
כאמור חברי הצוות מבקשים לפתוח בחקירה מעמיקה אשר תבחן האם "ההסבה שעבר צה"ל בהינתקות לכוח שיטור מכוון גירוש אזרחים השפיעה באופן ישיר על הלחימה בלבנון. זאת למרות שהנושא אינו פשוט ועוסק בתחום שלגביו אין הסכמה סוחפת: התודעה".
