השרה תמיר הבטיחה גמול בלתי חוקי - וגם שיקרה

כאמור, יולי תמיר הבטיחה לגל נור גמול גבוה. יתרה מזאת, ממסמכים שהגיעו לידינו עולה כי תמיר, בנוסף, כיזבה בתגובתה ובניסיונה להרחיק עצמה מהבטחתה שניתנה שלא כדין. במכתבה של תמיר מיום 15.4.07 אל הממונה על השכר באוצר, אלי כהן, ואל רמי פרידמן, יו"ר הוועדה לתאגידים ציבוריים במשרד המשפטים כותבת תמיר כי בכוונתה לבצע שינוי מהותי במעמדו ובהגדרת תפקידו של סגן יו"ר המועצה להשכלה גבוהה. על כן, לדבריה, היא פנתה אל גל-נור וביקשה ממנו לסיים את תפקידיו הקודמים. "על סמך הבנות אלה פרופסור גל-נור נכנס לתפקידו ב-20 למארס ש"ז". תמיר ציינה באותו מסמך כי השכר הקודם שנקבע על-ידי הממונה על השכר לתפקיד סגן יו"ר המל"ג אינו מאפשר להשיג את היעדים הללו ולחולל שינוי אמיתי הנדרש למערכת ההשכלה הגבוהה בישראל. את מכתבה היא מסיימת במילים הללו: "אני מבקשת לאשר לו משרה מלאה זהה להגדרת המשרה והשכר של יו"ר הוועדה לתכנון ולתקצוב". במכתב שני מיום 20.6.07 ששוגר אל הממונה על השכר במשרד האוצר, אלי כהן, מציינת תמיר את יוזמתה לשינוי החקיקה. בנוסף לכך, היא מבקשת שלא להתנות את ההסדר (שיושג בחקיקה) בתקופת מעבר של שנתיים, כפי שהציע הממונה על השכר. (הממונה אלי כהן ביקש להתנות זאת בתקופת מעבר כדי להגיע למסקנות האם מוצדק ליתן שכר כה גבוה בגין עבודה שתבוצע בפועל) תמיר ביקשה לסדר לידידה הטוב תשלום בגין כל הקדנציה שהינה, לטענתה, חמש שנים. כאמור לעיל, ושוב: תמיר כיזבה כשטענה שלא הבטיחה מאומה לגל-נור. במסמך שהובא לידיעתנו עולה בבירור כי תמיר לא רק שהבטיחה גמול, אלא שהיא התחייבה בפני גל-נור להסדיר זאת כך שיקבל את הגמול שעליו יוחלט באופן רטרואקטיבי מיום 20.3.07 עת נכנס לתפקידו. דברים אלה עולים באופן מפורש בחלקו האחרון של מכתב השרה תמיר ששוגר לאלי כהן. החלק הרלוונטי במכתב (ציטוט): "למען הסר ספק, מובן שתשלום לסגן היו"ר [תמיר היא יו"ר המל"ג, גל-נור הוא סגנה] יחול מתאריך בחירתו של הסיו"ר על-ידי המועצה להשכלה גבוהה וכניסתו לתפקיד ב-20 במארס 2007. הרי מאז הוא ממלא את התפקיד מתוך הבנה בינינו שעניינו נמצא בטיפולי. פנייתי הראשונה בעניין זה היתה בינואר 2007 ואני מבקשת שהוועדה הציבורית לסיווג תאגידים תקבל החלטה כבר בישיבתה הקרובה". הערת Nfc: תמיר בתפקידה כשרת החינוך אמורה לפעול על-פי החוק ולהקפיד אולי יותר מרבים אחרים למסור תגובות אמינות ומדוייקות. בשני אלה כשלה תמיר, כפי הנראה בשל רצונה העז לסייע לידידה האישי, פרופסור גל-נור.