מלח ים או מלח שולחן?

למלח ים ולמלח שולחן אותו ערך תזונתי. ההבדל האמיתי בין מלח ים למלח שולחן הוא בטעם ובמרקם. מלח ים נאסף ממי הים באמצעות תהליך של איוד. מלח שולחן מקורו בדרך כלל מסלעי מלח, הנאספים ממרבצי מינרלים. ניתן לזקק ולעדן את שני סוגי המלח והתוצאה הסופית היא כלוריד נתרן נקי (מלח בישול המורכב מתרכובת של כלור ונתרן). שינויים בתהליך הניקוי מביאים לשוני בצורת המלח. מלח שולחן הוא מלח גרגרי עדין שלעתים קרובות מכיל תוספת יוד (מלח שטופל ביוד). יוד חיוני לתפקוד נורמלי של בלוטת התריס. ישנו גם מלח שולחן המכיל מרכיבים נגד התקרשות. מלח ים זמין בצורת גרגרים עדינים או גסים. למלח ים יש טעם מעט שונה מלמלח שולחן כתוצאה ממינרלים שונים שהוא מכיל. אנשים רבים מעדיפים מלח ים על מלח שולחן מאחר שלטענתם הוא בעל טעם עדין יותר. מלח ים אינו מכיל יוד או תוספות אחרות. למרות זאת, אם אתם משתמשים במלח ים בדרך כלל אין לכם סיבה לדאוג כי אינכם מקבלים כמות מספקת של יוד דרך התזונה מאחר ויוד נמצא במזונות רבים אחרים, כולל מוצרי חלב, מאכלי ים ומזונות מעובדים רבים. אם אתם מעדיפים מזונות עם פחות תוספות, ייתכן ותבחרו במלח ים. אך אין ראיות לכך שהתוספות שבמלח השולחן מזיקות לבריאות. למרות שהגוף זקוק למידה מסויימת של נתרן כדי לתפקד היטב, רוב האנשים אוכלים כמות רבה מדי, מה שעלול לגרום ללחץ דם גבוה. בין אם אתם משתמשים במלח ים ובין אם במלח שולחן או בסוגים אחרים של מלח, רוב המומחים ממליצים על כמות של 1,500-2,300 מיליגרם של נתרן ליום לאדם בוגר בריא.