אם חשבתם שלכתוב על מסעדות זה להסתדר בחיים, הרי שטעות חמורה בידכם. משאת נפשו של כל מבקר מסעדות היא לעבור למגרש של הגדולים. לליגה הגבוהה. לדבר האמיתי, הלא הוא להיות מבקר של אתרי נופש וטיולים בחו"ל. אייל פלד מכירים? אז זה זה. השבוע נדמה היה שהחלום מתגשם כשהתבקשתי לראשונה לכתוב לכם על איסטנבול. מה גדולה היתה ההתרגשות. גדולה כל כך, שהדבר היחיד הגדול ממנה היה האכזבה כשגיליתי שמדובר על מסעדה בקרליבך הנושאת את אותו שם. החלום ושברו, כך חשבתי. אבל מסתבר שלתורכייה הכשרה הזו בקרליבך יש תכניות אחרות לגמרי בשבילי.
עדי, המוח שמאחורי איסטנבול, הבין כנראה שלמרות העיר רוויית המסעדות, אופציה תורכית ראויה באמת אין בנמצא. את המקום הקטן הזה הוא הפך בהשקעה מעוררת התפעלות לפיסת תורכיה קטנטונת ואותנטית, וזה עוד לפני שטעמתי את הביס הראשון. פשוט שווה להציץ פנימה. התיישבתי בגפי לצד שולחן עגול. השעה היתה שעת צהריים והמקום גדוש. בחוץ הרגיש בדיוק כמו בתוך חמאם מה שהפך את כל החוויה לאותנטית אפילו יותר.
אל השולחן הגיעה נטלי המלצרית ובידה תפריט. באיסטנבול מציעים עסקיות בין 12:00 ל-16:00 מידי יום ובמחיר שיגרום לכם לצחוק בתורכית. עד 35 ₪ ויש לכם ראשונה לבחירה, עיקרית בשרית עם תוספת ועוד. החלטתי לנסות מדגם מייצג מההיצע הייחודי של המקום. בראשונות טעמתי את החומוס, שנעשה במקום כמובן, את הבאבאגנוש הלא הוא סלט החצילים הידוע בטחינה, סלט עגבניות טריות בנענע, חצילים מטוגנים בבלסמי ורכז רימונים, ו... איך לא, סלט תורכי.
תוך כדי הספקתי לגלות מספר עובדות מעניינות על המקום הטעים: הוא נפתח לפני שנה כשכל המאכלים בו תורכיים אותנטיים תוך הקפדה מיוחדת על אופן ההכנה. השווארמה כמו רוב המנות האחרות עשויה בשר טלה ובשר עגל ועוברת תהליך מיוחד של לישה לפני שנותנים לה להתחיל להסתובב. גיליתי גם שסלט הבאבאגנוש שלהם הוא מהטובים שטעמתי והחומוס לא היה מבייש אף חומוסייה שיודעת לעשות רק חומוס. עוד גיליתי שהמקום נותן מענה גם למי שרוצה רק לחטוף מנה לדרך כך שהישיבה, למרות שהיא מומלצת ממני בחום, לגמרי לא מחויבת המציאות.
אחרי כל אלו נראה שזה זמן מצוין לעבור לדבר האמיתי. פלטת הבשרים שנחתה לי על השולחן והריח שיצא ממנה הוכיחו שצדקתי שוב. עוצם עיניים לשנייה ומקבל פלאשבק מהריח של הדונרים באנטליה. פותח את העיניים ומגלה שעדי הוריד לי חצי קבאב. נראה שגם אחרי כל הזמן הזה הוא לא יכול לעמוד בריח. ביס אחד ואני מבין אותו לגמרי. הבשר רך ומתובל בדיוק במידה הנכונה. הקבאב, השווארמה, הפרגיות ובעצם הכל. כאילו ויש להם מעבר סודי מהרצפה שליד הגריל לבודרום ובחזרה. הלחמג'ון שלא פספסנו כמובן העלה אדים והטריות שלו עשתה חשק מיידי לעוד. קצת לפני סיום הגיעה מנת קרני - חציל ממולא בטלה ועגל עם טחינה מעל. מישהו יודע איך אומרים בתורכית אורגזמה?
נטלי פינתה לנו את השולחן בחריצות והמלבי הגיע. בנקודה הזאת אני גאה לצאת בהצהרה מחייבת: כזה עוד לא אכלתי. אף פעם. המלבי של איסטנבול פרווה ככל שיהיה, היה הטוב ביותר שאכלתי מימי, ממש כך. ואני מטחנת מלבי משומנת היטב. סיום מוצלח לארוחה מוצלחת וכל כתבי החו"ל למיניהם יכולים להיכנס לי ל... המקום השווה הזה פתוח כל ערב עד 23:00. נותנים לכם תורכיה בלי הטיסה, נתב"ג וכל הכאב ראש, לא תיקחו?
איסטנבול קרליבך 10 תל אביב, 03-5616444