|
לבני עקיבא העולמית יש שני סוגי הכשרות: - הכשרת "תפנית" מיועדת לחניכים מדרום אפריקה, מאוסטרליה ומניו-זילנד, אשר לא גדלו בבתים עם מסורת יהודית חזקה. המטרה כי החניכים יעברו תפנית בחייהם וילמדו על יהדות וישראליות, דבר שרובם אף פעם לא למד. במשך שנה שלמה, כל חודשיים, יעברו החניכים חוויה ישראלית אחרת: התנדבות קיבוץ - הכולל אולפן ללימוד עברית, ישיבת הסדר/מדרשה תורנית לבנות – לימוד תורה והיסטוריה יהודית בסיסית, התנדבות ומגורים בעיירת פיתוח ספציפית, התנדבות במגן דוד אדום, התנדבות לצה"ל ועוד. במשך השנה העמוסה עוברים החניכים כל-כך הרבה חוויות שאחוז גבוהה מאוד מהם מחליט לעלות לארץ, או להישאר בארץ לעוד שנת עשייה.
- MTA , ובתרגום סימולטני – 'בית מדרש בני-עקיבא'. MTA מיועדת אף היא לחניכים בוגרי תיכון מדרום אפריקה, מאוסטרליה ומניו-זילנד, אך שונה בתכלית; היא מיועדת לחניכים אשר גדלו בבית דתי או 'שומר מסורת'. רוב השנה חניכיה יהיו בישיבת ההסדר בגוש עציון או בישיבת "ארץ הצבי" לתלמידים מארה"ב. אחוז ניכר מחניכי MTA מתגייסים יחד עם חבריהם הישראלים בישיבה לצה"ל. מזכ"ל תנועת בני עקיבא הנוכחי, זאב שוורץ, היה אף הוא חניך בתוכנית MTA מדרום אפריקה. לאחר לימודים בישיבת ההסדר בגוש עציון התגייס לצה"ל ולאחר שחרורו עלה לישראל.
אלכס אנגל, חניך של הכשרת 'להב"ה' מארה"ב, אמר: "אני כל-כך שמח מאז שהגעתי לישראל. יצרתי המון חברויות עם חבר'ה מהתוכנית שלנו ומתוכניות אחרות של בני עקיבא. יש לי עכשיו חברים מכל העולם. אני מוצא את עצמי מדי יום מנהל שיחות עמוקות ומשמעותיות עם יהודים צעירים כמוני מכל העולם. בתוכנית שלי יש משתתפים מארה"ב, מאנגליה, משבדיה, משוויץ, מאיטליה, מדנמרק, מהולנד ומגרמניה. כל אחד מהחברים החדשים שלי בא מתרבות אחרת, רקע יהודי שונה ורמת עברית מגוונת". השיעור המועדף על אלכס הוא דווקא ציונות דתית. "בשיעורים עצמם אין שום ניסיון לכפות את דרך החיים הזו, אך חוקרים ולומדים עליו מכל כיוון". תוכנית ההכשרה מעודדת באופן גלוי את העלייה ארצה. בני עקיבא העולמית שולחת כ-100 שליחים חדשים מדי שנה לכ-130 יעדים ברחבי העולם היהודי. בעניין העלייה לישראל אמר אלכס: "אני חושב שההורים שלי מאוד מרוצים מהעובדה שאני שוהה שנה בישראל לפני תהליך קבלת ההחלטה הסופית לעלייה. ככל שאני נמצא פה בארץ, מתגברת בי התחושה וההתחייבות לעלות ארצה לבית שלי, לישראל ולהשאיר את החיים החלולים שלי בארה"ב, במקומם - בגולה. אני יודע שלא הכול מושלם כאן בישראל, איש לא ניסה להשלות אותי, אבל דווקא בגלל זה אני מרגיש שאני צריך לבוא ולתת את חלקי. בפעם הראשונה שהגעתי לארץ התפעלתי מהיופי של הנופים, התרבות והמאכלים, אבל אחרי שנה בארץ, אני רואה את הדברים בעיניים אחרות. אני רואה את הדברים בעיניים רוחניות, אני מבין שכאן מקומנו כיהודים – בלי קשר לגשמיות הטובה והמודרנית שיש פה".
|