רנין וד"ר בלאל רבח תבעו את נסים הרוש מאנלימיטד נכסים בבית המשפט לתביעות קטנות באילת וביקשו לבטל עסקת תיווך ולקבל פיצוי בגין נזק ממוני. הזוג רבאח התקשר עם הרוש, מתווך דירות, בהסכם לשכירת דירה וביקש מפורשות שבבניין לא יהיו בעלי חיים בגלל שרנין רבאח סובלת מפוביות וחרדות מבעלי חיים. הרוש הבטיח שאין מה לדאוג ובבניין אין בעלי חיים. בפועל התברר שהשכנים בדירה ליד מגדלים חתול וככל הנראה גם כלב. הזוג ביטל את חוזה השכירות וביקש מבית המשפט לחייב את המתווך להחזיר את דמי התיווך.
בכתב ההגנה טען הרוש שדיירי הבניין חתמו על חוזה שאסר עליהם לגדל בעלי חיים. כמו כן שעם קבלת תלונת התובעים דיבר עם הדיירת שגידלה חתול וזו סירבה להיפטר מהחתול והודיעה שתעזוב את הדירה רק בתום חוזה השכירות כעבור שבועיים. הרוש ביקש לדחות את התביעה ולחייב את התובעים בהוצאות.
בפסק דין שניתן בחודש שעבר ביטלה השופטת טלי חיימוביץ את עסקת התיווך וקבעה שעל הרוש להחזיר את דמי התיווך בסך 1,400 שקל. השופטת הפנתה לסעיף 14 לחוק החוזים חלק כללי תשל"ג 1973: "(א) מי שהתקשר בחוזה עקב טעות וניתן להניח שלולא הטעות לא היה מתקשר בחוזה והצד השני ידע או שהיה עליו לדעת על כך, רשאי לבטל את החוזה".
לדבריה, הנתבע ידע שהתובעים לא היו שוכרים את הדירה אילו נאמר להם שבבניין מגדלים בעלי חיים. "למרות זאת לא בדק עם השכנים מבעוד מועד, אלא הסתפק בידעה הכללית שהשכנים חתומים על חוזה בו התחייבו שלא להכניס בעלי חיים הביתה. בנסיבות אלה, בהן הובהר לנתבע כי דירה בשכנות לבעלי חיים אינה מתאימה לתובעים, הם רשאים לבטל את עסקת התיווך".
השופטת חייבה את הרוש לשאת גם בעלות הובלת הריהוט לדירה החדשה ועוגמת נפש בסכום של 1,000 שקל וכן 400 שקל הוצאות משפט.