בשנת 2006 חיו במדינת ישראל 1,650,000 עניים. בדוח העוני החצי-שנתי שפרסם היום (יום שלישי, 04.09.07) המוסד לביטוח לאומי, מפורט כי מחצית מהעניים הם ילדים. למרות הנתון הקשה, מתברר כי היקף העניים בארץ ירד ב-0.2% לעומת 2005, אולם יש יותר ילדים עניים.
המוסד לביטוח לאומי קובע, כי בשנה שעברה נרשמה ירידה מזערית בעוני. מספר המשפחות שחיות מתחת לקו העוני ירד מ-20.6% - ל-20% בלבד, ואחוז האזרחים שחיים במשפחות עניות ירד מ-24.7% - ל-24.5%.
כל ילד שלישי בארץ חי בתנאים של עוני, ובישראל היו בשנה שעברה כ-796,000 אלף ילדים עניים. אלה 35.8% מהילדים בישראל, מה שמצביע על עליה של 0.5% לעומת השנה הקודמת. "דוח העוני וחלוקת ההכנסות" הנוכחי מציג את ההתפתחויות בממדי העוני ובאי השוויון בחלוקת ההכנסות ב-2006 - בהשוואה ל-2005. בשנים הנסקרות נמשכה הצמיחה הכלכלית שהתבטאה בהתרחבות התעסוקה, בירידת רמת האבטלה ובעליית השכר הריאלי.
הנתונים הכלל-משקיים מורים כי בין 2005 ל-2006 עלה מספר משרות השכיר בממוצע בשיעור של יותר מ-4% . הגידול בתעסוקה לווה בהצטמצמות נוספת של ממדי האבטלה: מ-9.2% מכוח העבודה ב-2005, ל-8.6%. אולם, בעוד שבענפים עתירי הון וטכנולוגיה עלה השכר הריאלי מעבר לעלייה הממוצעת, בענפים המסורתיים נרשמה יציבות או אף שחיקה בשכר הריאלי.
המוסד לביטוח לאומי קובע כי ב-2006 נמשכה העליה ברמת החיים של המשפחות בישראל. ב-2006 הסתמנה ירידה קלה בממדי העוני בקרב משפחות ונפשות. שיעור המשפחות שהכנסתן הפנויה נפלה מקו העוני ירד מ-20.6% - ל-20, ושיעור הנפשות החיות במשפחות העניות ירד מ-24.7% - ל-24.5%. מנגד - עלה שיעור הילדים העניים מ-35.2% - ל-35.8%. "שינויים אלה אינם מובהקים סטטיסטית ומבטאים יציבות", טוען המוסד לביטוח לאומי.
במשפחות הקשישים חלה ירידה משמעותית של כשליש האחוז בעוני. התפתחות זו היא פועל יוצא של המדיניות שהטיבה עם אוכלוסיה זו בשנתיים האחרונות, והגדילה את הכנסתם הפנויה של הקשישים בשיעור ריאלי גבוה אף יותר משיעור העלייה ברמת החיים הכללית. בקרב משפחות עם ילדים ירדה תחולת העוני, אך נמשכה העליה בעוני של המשפחות הגדולות.
מגמת היציבות בתחולת העוני הנמדדת לפי ההכנסה הכלכלית אפיינה כמעט את כל קבוצות האוכלוסיה, ובייחוד את משפחות העולים והמשפחות החד-הוריות. פער העוני בממוצע למשפחה המבטא את המרחק שבין הכנסת המשפחה לבין קו העוני עלה מעט, מ-33.1% ל-33.8%.
ב-2006 היו כ-404,000 משפחות עניות, שבהן חיו 1,650,000 נפשות, ו-796,000 ילדים. הירידה במספר המוחלט של המשפחות העניות מול העליה במספרם המוחלט של הנפשות והילדים העניים, מבטאת שינוי בהרכב האוכלוסיה הענייה, המכילה פחות משפחות קשישים ויותר משפחות גדולות.
המשפחות שהכנסתן הפנויה נמוכה מקו העוני לפי המעמד בתעסוקה מראה על יציבות בשיעור העניים בקרב שכירים - לעומת עליה בשיעור העניים בקרב העצמאים. בחינת הממצאים לפי מחוזות גיאוגרפיים מלמדת על עליה בעוני של משפחות במחוזות חיפה, הצפון והמרכז, לעומת ירידה במחוזות ירושלים, תל אביב והדרום. העליה בהכנסה הפנויה לנפש אפיינה את כל העשירונים, אך בייחוד את העשירון העליון. ההכנסה בתשעת העשירונים הראשונים עלתה בשיעורים שבין 3%-5%, ואילו הכנסת העשירון העליון עלתה
בכ-7%.
ההתרחבות הנוספת בפערי ההכנסה הפנויה עומדת בניגוד ליציבות שנצפתה בפערי ההכנסה הכלכלית, והיא מוסברת בעלייה המתונה יחסית בתשלומי ההעברה, שלא הדביקה את העליה הכללית ברמת החיים, והמשך יישום ברפורמה במס הכנסה, שממנה לא נהנים העובדים בעשירונים הנמוכים.
הביטוח הלאומי מעריך כי הדוח הבא, שיתייחס ל-2007, "צפוי לשקף יציבות יחסית ברמה הריאלית של הקצבאות, לצד המשך השיפור באינדיקטורים הכלכליים במשק". התפתחויות אלה צפויות להשפיע לדעתו "בכיוון של שיפור קל נוסף בממדי העוני".
