במהלך חודש אוגוסט, התחזק השקל במידה ניכרת - הן נגד הדולר והן נגד היורו, בשיעורים של 4.2% ו-4.6% בהתאמה. סיכון שער החליפין, כפי שנמדד על-ידי סטיית התקן הגלומה באופציות שקל-דולר, שב לעלות, לאחר הפוגה בחודש יולי, והוא עלה בנקודת אחוז אחת - לרמה של 9%.
עם זאת, עלייה זו נמוכה בהשוואה לסיכון שער החליפין בשווקים המתעוררים, אשר עלה בשבועות האחרונים ביותר משתי נקודות אחוז - לרמה של 9.7%, הגבוהה מהרמה של השקל-דולר.
המבנה המקומי של סטיית התקן הגלומה נותר בשיפוע שלילי תלול - 9.5% בטווחים הקצרים של עד חודש ימים, לעומת 7.3% בטווחים של מעל לחצי שנה, מה שמשקף ציפיות של השחקנים בשוק לאי-וודאות גבוהה בטווח הקצר. מהמחלקה לפעילות המשק במט"ח בבנק ישראל נמסר, כי במהלך חודש אוגוסט נבלמה מגמת הצבירה של פוזיציות קצרות-טווח נגד השקל על-ידי תושבי חוץ - וזאת בהשוואה להיקפים המשמעותיים של עסקות עתידיות שנרשמו בחודשיים הקודמים.
בבורסה לניירות-ערך בתל אביב, הסתיימה פעילותם של תושבי חוץ במימושים בהיקפים מתונים, הן של מניות והן של אגרות-חוב. מימושי המניות לא היו אחידים על פני החודש; בתחילתו עוד נמשכו ההשקעות, בהמשך למגמה של החודשים האחרונים, אך בהמשך החודש, במקביל להתמשכות הטלטלה בשוקי ההון בעולם, ההשקעות הלכו והתמעטו ובמחצית השנייה של החודש, נרשמו כאמור מימושים בהיקפים מתונים.
תופעה הפוכה נרשמה בשוק האג"ח הממשלתיות: בתחילת החודש נמשכו המימושים, אך לקראת הסוף נרשמו השקעות של תושבי חוץ באג"ח ממשלתיות. באוגוסט נמשך זרם ההשקעות הישירות במשק בקצב חודשי הדומה לזה של החודשים הקודמים - כחצי מיליארד דולר. המגזר העסקי רכש בחודש אוגוסט מט"ח נטו, בעיקר לשם השקעות ישירות בחו"ל.
המשקיעים המוסדיים, מימשו בחודש שעבר בהיקפים מצומצמים את השקעותיהם בני"ע זרים, ככל הנראה על-רקע האירועים בשוקי ההון בעולם. במקביל, נראתה צבירה של מט"ח בפיקדונות בבנקים בארץ. גם משקי הבית מימשו החודש אחזקות בני"ע זרים, באמצעות משיכות מקרנות נאמנות המשקיעות במניות בחו"ל, אך במקביל המשיכו לצבור מט"ח בפיקדונות בבנקים בארץ.