ראש יחסי הציבור של חברת 'פיליפ מוריס' (החברה האמריקנית המובילה לייצור טבק וסיגריות), דיוויד סוטון, אמר כי אינו יכול להגיב על הממצאים. לדבריו "איננו יכולים להגיב על מחקר שלא היתה לנו אפשרות לסקור. עישון הוא ממכר וגורם למחלות רציניות. אין דבר כזה סיגריה בטוחה". כדי להסביר את העלייה הדרמטית באבחון אדנוקרצינומה, שטראוס וצוות החוקרים שעמו ניתחו תחילה נתונים מדאיגים לגבי שיעור מקרי הסרטן שנאספו בין השנים 1975 ל-2003 בעזרת המוסד הלאומי לסרטן, במסגרת תוכנית "פיקוח אפידמיולוגי ותוצאות סופיות" (SEER). עורכי המחקר התמקדו במידע שכיסה יותר מ-307,000 חולי סרטן ריאות, 75% מהם היו בני 60 או יותר בזמן האבחון. הם התמקדו בשש תקופות: 1975-1979, 1980-1984, 1985-1989, 1995-1999, 1990-1994 ו-2000-2003.

ולמרות שאדנוקרצינומה של הריאות היתה תמיד קיימת, כיום זו הצורה הנפוצה ביותר של סרטן הריאות וכפי הנראה הגורם השני בשכיחותו למוות מסרטן. כיום, אנשים רבים יותר מתים מאדנוקרצינומה הקשורה במיוחד לעישון לעומת מספר האנשים המתים מסרטן המעי הגס. החוקרים הדגישו כי למרות שאין כל חדש בממצאים, הרי שמה שנתגלה מאיסוף החומר הוא כי תעשיית הטבק שינתה לפני שנים רבות את המוצר כדי לצמצם את הקשר הידוע לסוגים מסויימים של סרטן, וכך גרמה לאיום קרצינוגני חדש ואפילו גדול יותר של סרטן הריאה הקטלני. הם מקווים להביא כעת להכרה בכך שתעשיית הטבק יצרה למעשה את המגיפה הקטלנית של אדנוקרצינומה כתוצאה מעישון במשך עשורים של הולכת שולל.

אך נתוני ה-SEER הראו עלייה חדה במקרים של אדנוקרצינומה שהחלה כבר בשנות השישים. ובין השנים 1975-1979 ל-1995-1999, מקרי האדנוקרצינומה הרקיעו שחקים והגיעו ל-62%. מספר מקרי האדנוקרצינומה עלה על מספר מקרי סרטן תאי קשקש והפכו לצורה הנפוצה ביותר של סרטן הריאות בקרב נשים בין השנים 1975-1979 ובקרב גברים בין השנים 1980-1984. מאחר שהנתונים של SEER לא התבססו על איסוף מידע דמוגרפי על העישון, החוקרים ציינו כי הם בחנו מאוחר יותר מידע מקיף נוסף שכיסה 50 שנה של ייצור סיגריות בארצות הברית והרגלי צריכה בחיפוש אחר הסברים לתופעה. לדבריהם, הם גילו כי הבחירה הרחבה בסיגריות עם פילטר ובסיגריות דלות ניקוטין היתה מקבילה לעלייה החדה בשיעור מקרי האדנוקרצינומה. צריכת סיגריות עם פילטר היוותה 1% מהשוק בשנת 1950 ועלתה ל-64% בשנת 1964. בשנת 1986, סיגריות עם פילטר היוו 95% מהשוק; בשנת 2007 הנתון היה 98%.

שטראוס ועמיתיו טוענים כי ההשפעה של סיגריות אלו על שיעור האדנוקרצינומה נובעת מהכנסת הפילטר לסיגריות - מה שמקל על המעשן לשאוף פנימה את עשן הסיגריות. פילטרים אלו מאפשרים למעשנים לקחת שאיפות גדולות ועמוקות יותר, וכך להעביר קרצינוגנים למעברי הסימפונות ולריאות. העלייה בשכיחות האדנוקרצינומה מקבילה לשינויים בפיתוח הסיגריות ובהרכבן - שתעשיית הסיגריות טוענת כי הן בטוחות - כתגובה לראיות ההולכות ומצטברות כי עישון גורם לצורות אחרות של סרטן ריאות. וכך, לטענת שטראוס, הדרך שבה שינתה תעשיית הטבק את הסיגריות לאורך הזמן והוליכה שולל את הציבור במשך עשורים לגבי בטיחותן, גרמה למגיפה.

סטטיסטיקות לגבי ארבעה סוגים עיקריים של סרטן ריאות - אדנוקרצינומה, קרצינומה של תאי קשקש, קרצינומה של תאים גדולים וקרצינומה של תאים קטנים - נבדקו כדי לגלות את מידת השכיחות של כל מחלה בשש תקופות הזמן השונות. שלושת סוגי הסרטן הראשונים היוו כ-85% מכל מקרי סרטן הריאות בארצות הברית, על-פי האגודה האמריקנית לסרטן. נתוני ה-SEER הראו כי בשנים 2000 עד 2003, 47% מכל מקרי סרטן הריאות היו מסוג אדנוקרצינומה. למרות שהנתונים של האגודה האמריקנית לסרטן מראים כי האדנוקרצינומה מהווה 40% מכל המקרים, הן נתוני האגודה והן נתוני ה-SEER מאשרים כי אדנוקרצינומה היא צורה שכיחה הרבה יותר של סרטן ריאות כיום - ללא קשר למוצא, גיל ומין. בשנת 1950, אדנוקרצינומה היוותה רק 5% מכל מקרי סרטן הריאות, ואבחון המחלה לא היה בדרך כלל בעקבות עישון סיגריות. באמצע המאה העשרים, רוב מקרי סרטן הריאות היו של תאי קשקש.