שופטת בית המשפט לתביעות קטנות ברמלה, שלהבת קמיר-וייס, דחתה אתמול תביעה שהגיש האנס הידוע לשמצה, בני סלע, נגד הסוהר שלום ביטון ובית המעצר ניצן בגין אירוע מלפני 4 שנים במהלכו ציודו אישי שלו נעלם.
בכתב תביעה על סך 5,000 שקל כתב סלע: "בתאריך 30.05.01 עבד התובע באפסנאות בימ"ר ניצן ברמלה. התובע הועבר באותו יום לבית הסוהר איילון. לכן הובא בפני אפסנאי לקבל את יתרת ציודו האישי שנותר באפסנאות ואמור היה להיות מפורט בכרטיס האסיר באפסנאות. הנתבע סרב לתת לתובע לראות את כרטיס האפסנאות שלו במקביל הביא את שק חפציו בו היו חסרים פריטים מציודו האישי. הנתבע ניסה להחתים את התובע על טופס שחרור הציוד מאפסנאות. התובע רשם הערה שחסר ציוד אישי שאותו פרט גם בפני שופט בית המשפט מחוזי. הנתבע חטף את הטופס קרעו והחליפו באחר והחתים במרמה את התובע ואיים 'שאני לא אתן לך לקבל את הציוד אם לא תחתום כאן'. לאור האמור לעיל עותר התובע לבית המשפט, למצוא את הנתבע חייב על העלמות הציוד, עוגמת נפש וסבל".
בנימוקיה לדחות את התביעה התייחסה השופטת לשיהוי בהגשתה. "התובע השתהה משך למעלה מארבע וחצי שנים עד להגשת התביעה. מקובלת עלי טענת ההגנה כי בהשהיה כה רבה בהגשת התביעה ללא כל הצדקה, מבלי שהתובע התלונן על היעלמות הציוד בסמוך לקרות האירוע, גרם התובע לנזק ראייתי, שכן קיים קושי כיום לברר כיצד היה הטיפול בציודו הנטען של התובע".
השופטת הוסיפה שעדותו של סגן מנהל הכלא מנדו פייסל, הותירה רושם מהימן והעמידה בספק את אמיתות התביעה. בנוסף שסלע לא דיווח מיידית לשב"ס שציודו הועלם בבית המעצר ניצן, והדבר בעוכריו. בפסק הדין נמתחה ביקורת נוקבת על סלע שמנצל את העובדה שהוא פטור מאגרה, בשל היותו "אסיר נצרך", ומגיש תביעות סרק באופן סדרתי. "הגיעה העת שהתובע יפנים שהגשת הליכי סרק ובזבוז זמנם של הפרקליטות ובית המשפט יגרור פסיקת הוצאות נגדו". סלע חויב לשלם לשב"ס 750 שקל הוצאות.