המשרד להגנת הסביבה מפרסם היום (א', 16.9.07) את נתוני החריגה מתקן ארגון הבריאות העולמי לתקן לאוזון, לשנת 2006. בשנה זו נמדדו ברחבי הארץ תקופות ארוכות שבהן הייתה חריגה מהתקן, כאשר האזור בו הייתה החריגה הכי קשה היה גוש עציון, עם 260 ימים בשנה.
הבה בתור היא בית שמש, בפער ניכר של 179 ימי חריגה, כשלאחריה מודיעין (140), רחובות (136), באר שבע (128) וכרמיאל (94).
מפתיעה בתור היא העיר תל אביב עם 70 ימי חריגה בשנה, ואחריה עפולה עם 56 יום וירושלים עם 45.
לדברי אבי מושל, ממונה זיהום אוויר מכלי רכב במשרד להגנת הסביבה, ממשמעות הנתונים עולה כי הציבור בישראל ובמיוחד בישובי פנים הארץ חשוף במשך תקופות ארוכות בשנה לזיהום אוויר המסכן את בריאותו.
הזיהום אינו ישיר אוזון הוא מזהם אוויר שאינו נפלט בדרך כלל באופן ישיר ממקורות הפליטה, אלא נוצר כתגובה כימית של מזהמים אחרים באוויר. בתהליך יצירתו, מגיבים באוויר חומרי דלק בלתי שרופים הנפלטים ממגוון מקורות (כלי רכב, תחנות דלק, שימוש בממיסים ועוד) עם תחמוצות חנקן הנפלטים בעיקר בתהליכי שריפת דלק (כלי רכב, תחנות כוח ותעשיה), בהשפעת קרינת השמש. התהליך מתרחש במורד הרוח מאזורי הפליטה ובימי שמש. לכן הריכוזים המרביים הם באזורי פנים הארץ, לשם נושבת הרוח במהלך היום בחודשי הקיץ. האוזון הוא גם סמן לחשיפה למזהמי אוויר נוספים המעורבים בתהליך.
ריכוזי אוזון גבוהים מאפיינים אזורים פנימיים ופרבריים ברחבי העולם, בעיקר בצד ערים גדולות ושטופות שמש כמו לוס אנג'לס ומקסיקו סיטי. במרכזי הערים לעומת זאת, נמדדים בדרך כלל ריכוזי אוזון נמוכים יותר, ושם החשיפה העיקרית היא לחומרים הנפלטים ישירות מכלי רכב, תעשיה ותחנות כוח.
משנת 2005 - המלצות חדשות ארגון הבריאות העולמי פרסם בשנת 2005 המלצות חדשות לרמות החשיפה המרביות לאוכלוסיה, אשר מהן והלאה צפוי סיכון לבריאות הציבור. ההמלצה היא להפחית את התקן הסביבתי המירבי לשמונה שעות מ-160 מיקרוגרם למ"ק ל-100 מיקרוגרם למ"ק. המלצות אלו התקבלו לאחר שהצטברו עדויות על נזקים בריאותיים שהתבטאו בתוספת מקרי שבץ מוחי ותחלואת מערכת הנשימה כתוצאה מחשיפה ממושכת של האוכלוסיה לרמות הגבוהות מ-100 מיקרוגרם.
ישנו הבדל בין האוזון ה"טוב" הנמצא בשכבות הגבוהות של האטמוספרה והמגן עלינו מפני קרינה אולטרה סגולית מזיקה, לבין האוזון ה"רע" הנמצא בשכבות הנמוכות של האטמוספרה , והוא חומר רעיל הפוגע בבריאות.
