אנשים בודדים נוטים יותר לחלות ולמות צעירים, וחוקרים דיווחו בסוף השבוע כי ייתכן שגילו את הסיבה לכך. לטענתם - המערכת החיסונית שלהם יצאה מכלל שליטה.
החוקרים השתמשו ב"שבב גן" כדי להתבונן בדי-אן-איי של אנשים גלמודים, וגילו כי לאנשים שתיארו עצמם כבודדים בצורה כרונית יש דפוס ברור של פעילות גנטית שכמעט כולה קשורה למערכת החיסונית.
המחקר לא הראה אומנם מה קודם למה - הבדידות או האפיונים הפיסיים, אך הוא הראה כי ייתכן שישנה דרך לעזור במניעת ההשפעות הקטלניות של הבדידות.
- החוקרים - מאוניברסיטת קליפורניה שבלוס אנג'לס.
המחקר הראה כי ההשפעה הביולוגית של בידוד חברתי נוגעת בחלק מההליכים הפנימיים הבסיסיים ביותר שלנו - הפעילות של הגנים שלנו.
ידוע מזה שנים כי קיים קשר אפידמיולוגי בין תמיכה חברתית - כמה חברים וקרובי משפחה יש סביבנו - למכלול שלם של השפעות פיסיות. מחקרים רבים באוכלוסיות רחבות הראו כי אנשים שתיארו עצמם כבודדים או כמי שנהנים רק ממעט תמיכה חברתית נוטים יותר מאחרים למות בטרם עת ולסבול מזיהומים, לחץ דם גבוה, אינסומניה וסרטן [ראו ידיעות משמאל].
ישנן שתי תיאוריות - תאורית האמצעים החברתיים, שהיא בבסיסה מה עושים אחרים למעננו במשמעות מוחשית וחומרית. לדוגמה - אם אדם חולה ויש אנשים סביבו, הם יקחו אותו לרופא, הם יוודאו שהוא נוטל תרופות.
התאוריה האחרת היא כי גורם כלשהו בבדידות ובבידוד משנה למעשה את הגוף.
צוות החוקרים ניסה לבחון את התאוריה השנייה.
בדד אלך... גם תפילה אין לי... חוקרים מאוניברסיטת שיקגו חוקרים מזה מספר שנים את ההשפעות הבריאותיות של הבדידות בקבוצה של אנשים שאפשרו להם לחקור לעומק את חייהם החברתיים ואת בריאותם.
הם חקרו 14 מתנדבים - שישה מהם היו ב-15% העלוינים של סולם הערכים המקובל של בדידות. מדובר באנשים המרגישים לאורך שנים כי אין ממש אדם שהם חשים קרובים אליו.
שמונת המתנדבים האחרים היו הכי פחות בודדים בקבוצה.
צוות החוקרים נטל דגימות דם וחקר את פעילות הגן בתאי המערכת החיסונית שלהם - תאי הדם הלבנים המגנים מפני פולשים כמו וירוסים וחיידקים.
כל 22,000 הגנים האנושיים נחקרו והשוו, ו-209 מהם בלטו בקרב האנשים הבודדים ביותר.
200 גנים אלו לא היו סוג של אי סדר אקראי של גנים, אלא חלק מקשר חשוד של גנים. חלק גדול מהם נמצא מעורב בתגובה החיסונית הבסיסית לנזק לרקמות. גנים אחרים היו מעורבים בייצור נוגדנים - הביטוי בו משתמש הגוף כדי לסמן מיקרובים או תאים שניזוקו.
הממצאים מראים כי האנשים הבודדים ביותר סבלו מרמות לא בריאות של דלקתיות כרונית, שנמצאו קשורות למחלות לב ועורקים, דלקת פרקים, אלצהיימר וחוליים אחרים.
הצעד הבא יהיה לבדוק האם ניתן לטפל במצב. מדובר במטרה ביולוגית להתערבות. ייתכן, משערים החוקרים, שניתן יהיה לתת לאנשים אלו אספירין שהיא תרופה נוגדת דלקת וכן תרופה לדילול דם בה משתמשים אנשים רבים כדרך למניעת התקף לב ושבץ.
