עתירה: לרמון לא מגיעה משכורת

הפורום המשפטי דורש לבטל החלטה לשלם משכורת לשר חיים רמון על תקופת העדרו מהכנסת בשל משפטו. מדובר בהחלטת ועדת האתיקה של הכנסת לשלם לרמון שכר עבור תקופת מושב חורף תשס"ז, וזאת למרות שבאותה תקופה הוא נעדר מהכנסת בשל התנהלות משפטו. רמון הורשע במשפט במעשה מגונה. באי-כוחו של הפורום עוה"ד יצחק בם ומיכאל דבורין, טענו בעתירה שהוגשה (יום ה', 20.09.07) כי ועדת האתיקה קיבלה החלטה פגומה. מדובר בהחלטה לקבל את הסברו של רמון לפיו הוא היה במעין "השעייה עצמית" בשל ההליך הפלילי ולכן העדרותו מהכנסת באותה תקופה "מוצדקת באופן סביר". לטענת הפורום היעדרות זו בשל נסיבות "שיש בהן אבק של דופי מוסרי וציבורי" אינה יכולה להיות היעדרות מוצדקת באופן סביר. "חובת הנוכחות בישיבות הכנסת נובעת מחובת הנאמנות של חבר הכנסת לנבחריו ולציבור כולו. שליח ציבור צריך למלא את שליחותו. שכרו משולם לו על מילוי השליחות. לכן, תשלום שכר בלא מילוי שליחות הנו חריג, שצריך להתקיים אך ורק בנסיבות מיוחדות". "נסיבות מיוחדות" אלה טוענים העותרים, עשויות להיות משני סוגים: עיסוק בפעילות מיוחדת המיטיבה עם הציבור והמצדיקה את ההיעדרות (למשל, שליחות רשמית). האחר הוא נסיבות אישיות, קשות ומיוחדות, העשויות להצדיק פטור מהגעה לישיבות הכנסת (כמו, חו"ח מחלה וכיוצא באלה)". לעומת זאת, נסיבות שיש בהן דופי מוסרי וציבורי "ובעניינו של ח"כ רמון לנוכח הרשעתו בעבירת מין יש דופי ציבורי בנסיבות ההיעדרות - אינן יכולות להוות הצדק סביר להיעדרות". עוד נטען כי "ניהול משפט בניגוד למחלה או נסיבות אישיות אינו מהווה גם 'נסיבה אישית קשה' העשויה לגבור על האינטרסים הציבוריים המחייבים לדרוש מחברי הכנסת ליטול חלק בעבודת הכנסת. לא מדובר בנסיבות 'נייטרליות' שאינן תלויות בחבר הכנסת. ח"כ רמון נאלץ להעדר מכיון שנדרש לתת את הדין על התנהגות פלילית, שנעשתה בעת שמילא את תפקידו כחבר כנסת וכחבר ממשלה. בסופו של דבר ח"כ רמון הורשע בביצוע מעשה מגונה. היה מקום לשקול את ההרשעה במכלול השיקולים של הצדקת ההיעדרות. מדובר בהיעדרות בנסיבות שיש בהן אבק של דופי מוסרי. אין הצדקה לחייב את הציבור לשלם לחבר הכנסת בעבור היעדרות זאת את שכרו המלא". העותרים מוסיפים וטוענים כי בהחלטה לשלם לח"כ רמון את מלוא השכר, התעלמה הוועדה מעיקרון השוויון. "בעוד שכל עובד שאינו בא לעבודה עקב ההליך הפלילי המתנהל נגדו היה נפגע בשכרו, ח"כ רמון קיבל את מלוא השכר מן הקופה הציבורית. בעוד שעל-פי סעיף 46.31 לתקשי"ר עובד מושעה זכאי למחצית משכרו בגין מחצית השנה הראשונה להשעיה, הוועדה קבעה כי ח"כ רמון יקבל את מלוא שכרו, אף על-פי שהורשע. החלטה זאת יוצרת הפליה בין חברי כנסת שנהנים מחסדי וועדת האתיקה לבין כל האחרים שנמנע מהם לבצע את תפקידם בתקופת ניהול משפט פלילי נגדם". לטענת הפורום מדובר בהחלטה שניתן להעבירה תחת "שבט ביקורת שיפוטית" שכן ההחלטה העוסקת בהטלת סנקציות על חבר כנסת בגין העדרויות מן מהשכן והיא נושאת אופי "מעין שיפוטי". מדובר "באכיפת החובות הנובעות מנאמנות שחייבים הנבחרים לבוחרים" לטענת הפורום, סוגיה זו של "היעדרות של חבר כנסת בשל הליך פלילי המתנהל נגדו", אינה "עניין חד-פעמי בפוליטיקה הישראלית". נגד חברי כנסת רבים מוגש כתב אישום וקורה שהם נעדרים מישיבות הכנסת. לפיכך, "להחלטה לשלם לח"כ רמון את מלוא שכרו בגין תקופת ההיעדרות עלולות להיות השלכות רוחביות מעבר למקרהו הספציפי של ח"כ רמון".