על אף שהוא הגיע אך לפני שלושה שבועות, אמיר רשף גיסין, הקונסול החדש של ישראל בטורונטו ובמערב קנדה, כבר הספיק להתאהב בעיר הבירה התוססת של אונטריו. "העיר כל כך מגוונת מבחינה תרבותית ויש בה תושבים מלאומים שונים הנותנים צבע וחיות משלהם לרחובות", הוא אומר בהתלהבות בראיון ראשון ל'שלום טורונטו' שנערך ערב חג ראש השנה במשרדי הקונסוליה ברחוב בלור 180.
"אני שמח לשרת כאן את מדינת ישראל. זו הייתה הבחירה שלי. פוטנציאל הפעילות בטורונטו הוא אדיר. לישראל יש הרבה מה להציע לקנדה", מציין גיסין, אשר אמור לשהות במסגרת תפקידו בטורונטו במשך ארבע השנים הבאות' כשלצידו אשתו יעל' ושני בניו בגילאים 13 ו- 5. בחמש השנים האחרונות שימש גיסין מנהל מחלקת ההסברה במשרד החוץ וקצר שבחים רבים על פועלו מול התקשורת הזרה ועל היותו דובר מקצועי, יצירתי ורהוט, כפי שבא לידי ביטוי במהלך אינתיפאדת אל-אקצה ומלחמת לבנון. קודם לכן, היה גיסין סגן הדובר של ראשי הממשלה בנימין נתניהו ואהוד ברק, תפקיד אשר חשף אותו לתהליכי קבלת ההחלטות בדרג המדיני הבכיר ביותר.
כמו כן, הוא שימש מנהל לשכתו של השר לענייני העולם היהודי, הרב מיכאל מלכיאור ומנהל Mosaica, ארגון בלתי ממשלתי העוסק במחקר ובפיתוח של המורשת התרבותית. הוא היה בין המייסדים של הארגון 'שלום בינינו', הפועל לקרב בין חילוניים לדתיים בישראל. ניסיונו האישי של גיסין, אשר אחיו חזר בתשובה, היה אחד המניעים לפעילות בתחום זה. "אם הצלחנו לבנות גשרים בתוך המשפחה אני מאמין שנוכל להשפיע גם על הציבור כולו", הוא אומר בביטחון.
חזותו של גיסין מטעה והוא נראה צעיר מכפי גילו. דרך דיבורו משרה סמכותיות וכנות. הוא נולד בראשון לציון לפי 44 שנה. שורשיו נטועים עמוק בארץ ישראל. אביו הינו דור רביעי בישראל ואימו דור שישי. את בר המצווה שלו הוא לא ישכח לעולם. בתאריך סמוכים חגגה ארה"ב 200 שנה להיווסדה ונערך מבצע אנטבה. דודו, שהיה בין החטופים, הגיע ישירות משדה התעופה לחגיגת בר המצווה. גיסין גדל בתנועת הנוער של מכבי הצעיר ולאחר מספר שנים נבחר להיות שליח של תנועת הנוער בלונדון.
את שירותו הצבאי במהלך מלחמת לבנון הראשונה עשה גיסין בחטיבת הנח"ל. "הקטיושות היו נופלות כל העת, ומספר מחבריי נהרגו. האישיות של הדור שלי עוצבה בתקופה זו ע"י מלחמת לבנון", הוא מציין. לאחר השלמת לימודי התואר הראשון הצטרף גיסין לשירות משרד החוץ הישראלי ונשלח כדיפלומט לדנמרק ולניו-זילנד. במבט מפוכח הנשען על ניסיון של שנים בשירות החוץ סבור גיסין, כי תפקיד הדיפלומטיה השתנה לחלוטין בשנים האחרונות והיא מקבלת יותר ויותר תפקיד של "דיפלומטיה ציבורית", בה לדעת הקהל תפקיד חשוב בעיצוב המדיניות. "הדיפלומט הוא דמות ציבורית", הוא מסביר, "הוא אינו מופיע רק בעת של משבר אלא פועל באופן שיטתי מול הציבור, והדבר מאפיין בעיקר את הדיפלומטים הישראלים בגלל הפרופיל התקשורתי הגבוה של הסכסוך בתקשורת הבינלאומית. הם יהיו זמינים תמיד לשוחח עם אנשי אקדמיה, סטודנטים, מעצבי דעת קהל ומנהיגים מקומיים".
גיסין מביא איתו רוח חדשה לתפקיד. הוא שולל את הגישה המסורתית המתמקדת באופן אוטומטי ב"סכסוך". לדבריו, "הציבור עייף מהעיסוק האינטנסיבי בסכסוך במזה"ת. צריך למצוא את תחומי העניין של קהל היעד - תרבות, עסקים, היי-טק - ולהתמקד בנושאים אלה היכולים לקדם את האינטרסים הישראלים". בשלוש השנים האחרונות עסק גיסין, בתפקידו כמנהל מחלקת ההסברה של משרד החוץ, בשיפור דימויה של מדינת ישראל בעולם. "צריך להראות את התרומה של ישראל בתחומים השונים. לדוגמה, לדבר על פיתוח הסטנט שפותח ע"י חברה ישראלית והושתל אצל למעלה ממיליון אמריקנים חולי לב או על פיתוח שבב המחשב של אינטל. עלינו לשווק את הקדושה של ירושלים לצד החיות של תל אביב. היעד איננו יחסי ציבור לשם יחסי ציבור, אלא להפוך את ישראל ליותר אטרקטיבית".
"כן", הוא מודה, "קיימות דעות קדומות ביחס לישראל במדינות רבות. ואולם, אסור להתייאש. יש הרבה מה לעשות על-מנת לשפר את המצב. אני מתכוון להיות בחזית ומאמין בכוח של הפרט להשפיע". כניסתו לתפקיד של גיסין מתרחשת בתקופה חשובה לקהילה היהודית, החשה בהתגברות האנטישמיות. באנטישמיות של דורנו היהודים עומדים במוקד, אך ישראל היא המטרה המוצהרת. בחוגים אקדמיים ובקמפוסים נשמעת ביקורת נוקבת על ישראל והיא מואשמת כתוקפן. בפני הקונסול הכללי החדש עומד אתגר מורכב בתחום "הדיפלומטיה הציבורית".
