האלוף במילואים, יעקב עמידרור, לשעבר ראש חטיבת המחקר, במאמר
בבלוג האסטרטגי של המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, טוען כי קיים פתרון צבאי לבעיית ירי רקטות הקסאם לעבר יישובי הנגב מרצועת עזה.
עמידרור מציין, כי במצב הקיים עומדות בפני ממשלת ארבע דרכי פעולות אפשריות: כניעה לחמאס, הענשת תושבי הרצועה ע"י ניתוק חשמל ומים, נוכחות צה"ל על הגדר ופשיטות צבאיות ומבצע לשליטה וניקוי השטח. עמידרור מצדד באופציה הרביעית בציינו, כי "אם רוצים להפסיק את הירי על שדרות יש צורך להשתלט בכוח על אותם שטחים שמהם נורית האש. זהו מבצע לא-קל שככל הנראה יהרגו בו חיילים, אך לאחר כמה חודשים ניתן יהיה לנקות את השטח וליצור מצב שבו לא יהיה ניתן לירות על שדרות".
"יש פתרון צבאי לאיום של ירי הקסאם על שדרות ועל אשקלון", כותב עמידרור ומוסיף, כי "הפתרון הצבאי הוא ברור. לכבוש ולשלוט בשטח ממנו נורים הקסאמים. ייתכן שזאת הזדמנות להרחיב או לכבוש מחדש את המרחב שבין מצרים לבין רצועת עזה, מה שמכונה ציר פילדלפי, להרחיב אותו ולמנוע את התעצמותו של החמאס בתוך רצועת עזה".
את הנסיגה החד-צדדית מרצועת עזה מגדיר עמידרור "מעשה איוולת גדול" ואת נטישת ציר פילדלפי כ"מעשה איוולת גדול עוד יותר". זאת שכן "נראה שלא יהיה מנוס מהחזרת צה"ל לשם על-מנת לוודא שהרצועה לא הופכת להיות לבנון שנייה ושהחמאס לא הופך להיות שווה ערך לחיזבאללה או אפילו חמור מכך משום שהוא קרוב יותר למרכז הארץ והשפעת הנשק שתהיה לו תהיה עוד יותר חמורה מאשר לחיזבאללה".