סנה ציין בפני חברי הוועדה כי התנגד בשעתו לנסיגה החד-צדדית של צה"ל מלבנון, נסיגה שאירעה במהלך כהונתו כסגן שר הביטחון בממשלתו של אהוד ברק ואף הזהיר מפני איום הרקטות שכבר אז היה ברור שיכריח להוציא מבצע קרקעי רחב הקף בלבנון.
"הייתי בין האזרחים הבודדים שזו היתה דעתם כי אמרתי שאת הוואקום שיווצר בצאתנו ימלא חיזבאללה ובמלוא עוצמתו", אמר, "אמרתי בטרם הנסיגה: אנחנו נחזור ונילחם קרקעית בלבנון, אל תשלו את עצמכם. זה לא היה הדבר הפופולרי ביותר בעת ההיא, אבל זה מה שאני אמרתי".
לטענתו, במאמציו לסכל את הנסיגה החד-צדדית מלבנון התבטא בנושא גם בפורומים ציבוריים ואף בפורומים בינלאומיים. "הרקטות, אמרתי, פה נמצא הנפץ שיכול להצית את המזרח התיכון כולו. אני אפילו כתבתי את זה בספר שפרסמתי בשנת 2002. אמרתי שעוצמת הכוח של חיזבאללה כל כך גדולה שהם לא יעמדו בפני הפיתוי להפעיל אותה באיזשהו יום וביום שהם יפעילו אותה לא תהיה ממשלה בירושלים שתוכל לספוג את זה לאורך ימים וכדי לעקור את הדבר הזה נצטרך לחיכנס קרקעית ועמוק... דבר שהיה בניגוד לכל תחושות הבטן של הפוליטיקאים הישראלים שאמרו לבנון - לא עוד".
"התובנה שזה בלתי נמנע היתה נחלת כל הדרג הצבאי הבכיר ואני חושב שבאיזשהו מקום גם הדרג המדיני שפקד עליו", העיר, "ואם לא, בכל אופן בדרג הצבאי זה היה ברור: בלי מבצע קרקעי גדול את העסק הזה אי אפשר לחסל".
לשאלת חברי הוועדה מדוע בסופו של דבר לא בוצעה אותה פעולה קרקעית נרחבת במלחמת לבנון השנייה כבר מן השלב הראשון של הלחימה אמר סנה: "לי לא יכול להיות הסבר הגיוני מדוע לא הלכו לפי מה שהיה ברור לכולם, שאם לעשות -אז לעשות כך..."
תכלית הפעולה הקרקעית היתה מדינית עוד ציין כי כשכבר הוחלט על פעולה קרקעית נרחבת, ב-26 השעות האחרונות של הלחימה, היתה מטרתה מדינית ולא הסרת איום הרקטות מעל ישראל. "אני הבינותי שתכלית הפעולה הקרקעית של 26 השעות האחרונות של המלחמה היתה ליצור עובדות חדשות בשטח... להכריח את העולם לתת לנו תמורה יותר טובה".
סנה ציין כי לאחר חטיפת שני החיילים הישראלים על-ידי חיזבאללה עמדו בפני מדינת ישראל שתי אפשרויות: או להכיל את התקרית או לצאת למהלך צבאי שלם. "אם אני הייתי צריך לבחור בין האפשרויות יותר הייתי נוטה למהלך ההחלטי יותר שיש לו בסופו של דבר תכלית אסטרטגית ברורה", ציין.
מנגד הסביר כי כל זמן שמדינת ישראל נקטה במדיניות הבלגה היה עליה לעשות זאת באופן מלא ולא להגיב על התגרויות מצד חיזבאללה, כחדירת המחבלים בכפר ראג'ר.
ביחס למטרות הלחימה, אי השגתן והמחאה הציבורית שהתעוררה בעקבות המלחמה מתח סנה ביקורת על ראש הממשלה ואמר כי פער הציפיות בין הגדרת המטרות למה שהושג בתום המלחמה גרם לתחושה הציבורית הקשה. "גרמו למפח הזה אי הבהירות מה אנחנו רוצים להשיג בסוף והעובדה שעניין השבויים לא הסתייע עד רגע זה ושמידי יום המשיכו ליפול עלינו 250 רקטות. אם אתה אומר שהעילה שלך זה להחזיר את הבחורים הביתה והם לא חזרו, אז לא השגת את המטרה. לא השגת את המטרה - אני כועס עליך. ולכן חשוב לקבוע יעדים שהם בני השגה מלכתחילה ולא לעשות אחר כך את תיאום הציפיות. זה חלק מניהוג לאומי", ציין.
