לאנשים מבוגרים עם רמת השכלה גבוהה יותר יש סבירות נמוכה יותר לפתח מחלת אלצהיימר, ללא קשר לגורמי סיכון אחרים לדימנציה, אלו ממצאי מחקר חדש.
במחקר שכלל למעלה מ-1,400 אזרחים פינים שמעקב אחריהם נעשה לאורך שני עשורים, חוקרים גילו כי ככל ששנות ההשכלה של המשתתפים היו רבות יותר, כך היה הסיכון שלהם לפתח דימנציה, כולל אלצהיימר, נמוך יותר.
הממצאים, שפורסמו בעיתון "Neurology", תומכים בראיות קודמות שהעידו על הקשר בין רמות השכלה גבוהות יותר לסיכון נמוך יותר לדימנציה.
החוקרים לקחו בחשבון מספר גורמים הקשורים הן לרמת ההשכלה של אדם והן לסיכון לדימנציה. אלו כללו הכנסה ותעסוקה בגיל העמידה, גורמים הקשורים לסגנון חיים כמו עישון והתעמלות ובעיות בריאות של אמצע החיים, כמו לחץ דם גבוה ורמות כולסטרול גבוהות.
הם גילו כי גם כאשר לקחו בחשבון את ההשפעות של גורמי הסיכון האחרים, רמת השכלה נמוכה עדיין היתה קשורה לעלייה בסיכון לדימנציה.
[החוקרים - מהמוסד קרולינסקה שבשטוקהולם, שבדיה]
החוקרים גילו כי בהשוואה למשתתפים במחקר עם פחות מחמש שנות השכלה, אלו עם 6-8 שנות השכלה היו בסבירות נמוכה ב-43% לפתח דימנציה. גברים ונשים עם 9 שנות השכלה או יותר היו בסיכון נמוך ב-84% לפתח דימנציה.
הנתונים היו כמעט זהים כאשר החוקרים בדקו באופן ספציפי את מחלת האלצהיימר - הצורה השכיחה ביותר של דימנציה.
הממצאים, לדבריהם, תומכים בתאוריה של "מאגרי המוח" לגבי הסיכון לדימנציה.
על-פי תאוריה זו, אנשים מבוגרים עם רמת השכלה גבוהה יותר, או מנת משכל גבוהה יותר, מסוגלים לעמוד בפני נזק למוח הקשור לאלצהיימר לפני שתסמינים כלשהם נראים לעין.
ייתכן, לדוגמא, כי אצל אנשים עם רמת השכלה גבוהה יותר, המעגלים החשמליים במוח פועלים בצורה יעילה יותר ועוזרים לפצות על השינוים הפתולוגיים הנראים במוחם של אנשים החולים באלצהיימר.
החוקרים ביססו את הממצאים על 1,449 אנשים שמעקב אחריהם נעשה משנת 1972 ועד שנת 1998, כשהיו בין הגילאים 65 ל-79. כשנכנסו למחקר, מילאו המשתתפים שאלונים לגבי רמות ההשכלה, הכנסה, עיסוק, הרגלים הקשורים לסגנון חיים והיסטוריה רפואית.
בשנת 1998, הם עברו בדיקה סטנדרטית לזיכרון ויכולות קוגנטיביות אחרות. באופן כללי, החוקרים גילו כי הסיכון לדימנציה ואלצהיימר ירד ככל שמספר שנות ההשכלה של הממשתפים עלה, ללא קשר לגורמים אחרים שנבדקו במחקר.
שאלת מפתח היא האם השכלה יכולה ליצור למעשה מאגרים גדולים יותר במוח - אן האם אנשים עם מאגרים גדולים יותר באופן מולד מגבירים יכולת זו במסגרת ההשכלה שהם רוכשים.
מחקרים אחרים הראו כי שמירה על פעילות מנטלית בשלב מאוחר בחיים - קריאה או פתרון תשבצים לדוגמא - עשויה למנוע דימנציה. אך שוב, מומחים בתחום אינם בטוחים האם אנשים עם מאגרים גדולים יותר במוח ממשיכים לעסוק בפעילויות אלו גם בגיל מבוגר, או האם הפעילויות עצמן הן שמגנות על המוח.
