מופע האימים של הציונות

ההצגה "מר עולם", המתחרה בפסטיבל עכו, היא משל פוליטי, פרוע, שנון ומוצפן על הציונות בראי המיתולוגיה היהודית. צמד היוצרים, ליאור ווטרמן ויונתן לוי ("מנו מלך אטלנטיס"), מגישים כאן פנטזיה בדיונית, שבה מעוצבת הציונות כאב רוחני אלים ומניפולטיבי הבורא ילדים-ילידים, מעצב אותם בצלמו ואז משסה אותם זה בזה. ווטרמן ולוי מרחיקים את העלילה לתחנת חלל מנותקת, בה שולט פאפא-רמון עם בנותיו - פסוטה הדידקטית ומוסמוס הפראית (שמות של שני כפרים ערביים) ורופאו האישי תאופיק. ל"ממלכה" הפרטית והביזארית (המזכירה את זו המופיעה ב"אפוקליפסה עכשיו"), נקלע מרדכי, העובר בתחנה חינוך מחדש במטרה להכשירו למשימה סודית. הפארסה הקומית משלבת בין סיפור גן העדן (כשתאופיק בתפקיד הנחש החומד את חוה - מוסמוס), סיפור לוט ובנותיו, רחל ולאה ואפילו יצחק וישמעאל. מרדכי הופך מהר מאוד לבן האהוב, המטופח על-ידי פאפא המגיח מעולם ישן (שכנראה נשרף) לתוך עולם חדש (הדימוי לשואה מתבקש). אלא שאז מתגלה שהעולם החדש אכזרי ואלים לא פחות מהעולם הקודם, ואילו הבן החדש (הצבר?) מדיח בבושת פנים את הבן הערבי (המסורס, חסר האותנטיות משולל הקיום). בתוך כך שוזרת העלילה גם התייחסויות פסיכולוגיות טרגיות המחברות בין מוות, מין ותסביך אב. הצורה הבימתית בה בחרו היוצרים, שוברת את הצורה המקובלת ויוצרת מעין תאטרון קריאה בהגשה תסכיתית, בה הפוקוס חוזר למילה, וההתרחשות מתמקדת בטקסט ובמחוות הדרמטיות המרוכזות. כל אלו מעצימים את האווירה ההזויה ששורה סביב ומבטאים בחן ובחיוניות רבה את המושג "תאטרון אחר".