זורנידה לוי תבעה את טטיאנה אייזלברג בבית המשפט לתביעות קטנות ברמלה בסכום של 3,600 שקל לאחר שבחודש מרס השנה נפל על רכבה גגון ונגרם נזק. בעת האירוע, לוי לא היתה ברכב, שעמד בחניה, ואייזלברג, בעלת הגגון, הייתה בחו"ל. לוי צירפה לכתב התביעה תמונות של הנזק שהשבית את הרכב לארבעה ימים וביקשה פיצוי בגין עוגמת נפש והפסד ימי עבודה. לוי צירפה קבלות בגין התיקון בסך של 1,799 שקל אך לא צירפה אישור לאובדן ימי עבודה.
בכתב ההגנה לא חלקה הנתבעת על עובדות המקרה, והאשימה את מזג האוויר. "הרוח העזה שנשבה גרמה לניתוק הגגון שנפל על רכבה של התובעת". לדבריה, אין להטיל עליה חבות שכן לא התרשלה והתאונה קרתה בגלל כוח עליון. הנתבעת ביקשה לדחות את התביעה.
בפסק הדין שניתן לפני שבועיים, קיבלה השופטת אסתר נחליאלי-חיאט את התביעה וחייבה את הנתבעת לשלם לתובעת 1,799 שקל בתוספת 650 שקל בגין עוגמת נפש והוצאות.
"טענת הגנה של 'כוח עליון' יש להוכיח ובוודאי שאין להסתפק באמירה בעלמא 'שהיתה רוח חזקה' ולצפות שבכך הרימה הנתבעת נטל כה כבד של הוכחת טענת הגנה". השופטת הדגישה שהנתבעת לא היתה בארץ בעת המקרה וכדי לסתור את טענות התובעת היתה צריכה להביא מומחה למזג אוויר, שיעיד על מזג אוויר סוער במיוחד.
"כדי להצליח בטענת הגנה של 'כוח עליון', היה על הנתבעת להוכיח כי גם אם הגגון היה מחובר בדרך המיטבית הרי שמזג האוויר הסוער הוא שגרם לנזק המתואר וזאת לא עלה בידה להוכיח". השופטת התרשמה שהתובעת סבלה מעוגמת נפש כשנאלצה להגיע לעבודתה באמצעי נסיעה שונים עד שהרכב תוקן.
השופטת גילתה שהנתבעת ניסתה "לעשות תרגיל" כששלחה לדיון מתמחה למרות שלא קיבלה היתר ייצוג. "בשולי הדברים אני מוצאת לנכון להעיר כי בדיון הופיע מתמחה שביקש להופיע בשם הנתבעת. הגם שלא התרתי ייצוג, דיבר בבית המשפט ללא שקיבל רשות לעשות כן ודרך דיבורו לא הייתה הולמת ואינה מקובלת - אומנם הערתי על כך בדיון אך מצאתי גם לעשות כן במסגרת פסק הדין".
כמי שמסקרת את בית המשפט לתביעות קטנות למעלה מ-15 שנה, אעיד שצפיתי, לא אחת, במחזה מביש בו עורך דין/מתמחה/משפטן/סטודנט למשפטים ניסה לעשות דין לעצמו, ולייצג בעל דין למרות שלא ניתן התר ייצוג. סעיף 63 א' לחוק בתי המשפט אוסר ייצוג של עורכי דין, וסעיף 63 ב' לחוק, אוסר ייצוג של מתמחים למשפטים, סטודנטים למשפטים ומשפטנים. כשמגיעים לדיון מומלץ לשים לב אם הצד השני לא "בישל" תרגיל מכוער.