אתי סיסו תבעה את שמרת הזורע בבית המשפט לתביעות קטנות בקריות בסכום של 10,000 שקלים לאחר שגילתה חורים בריפוד הסלון. בחודש ינואר 2004, רכשה סיסו פריטי ריהוט שונים בשווי של 37,182 שקל וכעבור שנה וחודשיים, ממועד האספקה, נאלצה לבקש מהנתבעת לתקן חורים שהופיעו על הריפוד. הנתבעת העניקה לה 5 מטר של בד ריפוד שלא הספיקו וסיסו לא היתה מרוצה. לדבריה, הסלון נמכר פגום ולא יתכן שתצטרך לשאת בעלות הכספית של העבודה וההובלות. היא ביקשה פיצוי ולחילופין להורות לנתבעת לתקן את הריפוד.
בכתב ההגנה טענה שמרת הזורע שהתובעת התלוננה כשנה וחודשיים לאחר האספקה ולא הוכיחה שהסלון היה פגום. לדבריה, הסלון נמכר ללא פגם והתובעת אינה פטורה מלהוכיח מה גרם לחורים ואם מדובר בפגם. היא ביקשה לדחות את התביעה בהעדר הוכחות ולחייב את התובעת בהוצאות.
בפסק דין שניתן בחודש שעבר, דחה השופט אליעזר שחורי את התביעה בהעדר הוכחה ולא הטיל על התובעת הוצאות. "מקובלת עלי טענת הנתבעת שהתובעת לא עמדה בנטל המוטל עליה להוכיח קיומם של פגמים בריפוד מערכת הסלון ובנטל להוכיח כי הריפוד שסופק היה פגום מלכתחילה. אין די בטענות הנרשמות בכתב התביעה בדבר חורים שהתגלו כעבור שנה וחודשיים, לאחר האספקה, על-מנת לזכות בתביעה, ויש להוכיח קיומם של הפגמים והגורם להם. לא הוצגו ראיות מטעם התובעת, למעט עדותה שאין לייחס לה משקל ראייתי בהיותה עדות בעל דין הנוגע בדבר ומכיוון שבמקרה דנן מדובר בשאלה של מקצועיות והעובדה שנתגלו חורים בריפוד, בהנחה שאכן כך, אין לה נפקות לחיוב הנתבעת בפיצוי או תיקון".