תשע מכל עשר אמהות המאבדות את תינוקן בעקבות מוות בעריסה הן אמהות מעשנות, אלו מסקנותיו של מחקר חדש.
המחקר המקיף, שנעשה על-ידי 'המוסד לחיים ובריאות של הילד' באוניברסיטת בריסטול, סקר עדויות קיימות ממספר מחקרים על עישון ומוות בעריסה.
במסגרת המחקר - 'תסמונת מוות בעריסה ועישון של ההורים' - ניסו החוקרים לבחון את ההשפעה המלאה של חשיפה לעישון הן לפני הלידה והן לאחריה ואת תוצאותיה השליליות.
לאחרונה, החשש העיקרי היה כי בעקבות איסור עישון במקומות ציבוריים, תהיה עלייה פוטנציאלית של מספר האנשים המעשנים בבית.
הדוח קורא לשים דגש על ההשפעות השליליות של חשיפה לעישון טבק לתינוקות ולנשים הרות.
המחקר, שפורסם השבוע בעיתון הרפואי "Early Human Development", הראה כי למסרים נגד עישון ישנה השפעה מסויימת - סטטיסטיקות לאומיות הראו כי עישון בקרב אמהות מעשנות ירד מ-30% ל-20% ב-15 השנים האחרונות.
אך היחס של תינוקות שמתו מתסמונת מוות בעריסה (SIDS) ונולדו לאמהות שעישנו במהלך ההריון עלה מ-57% ל-86%!.
ההשערה היא כי העלייה ביחס של אמהות שעישנו ל-SIDS הוא לפחות בחלקו תוצאה של מסע ההסברה בשנת 1991 שקרא להשכיב את התינוקות על הגב. מאז, מספר התינוקות שמתו מתסמונת מוות בעריסה והושכבו על בטנם ירד מ-89% ל-24%. כשגורם זה נלקח בחשבון, אחת מהסכנות העיקריות שנשארו היא חשיפה לעישון.
עישון של ההורים במהלך ההריון לעיתים קרובות מתואר כגורם הסיכון - שניתן לשינוי - השני בחשיבותו לאחר ההצלחה של שינוי התנוחה בה מונח התינוק במיטתו.
בהתחשב בכוח שיש להתמכרות לטבק על קורבנותיו, קיים חשש רציני לגבי השאלה האם מדובר בגורם סיכון שניתן לשנותו בהצלחה ללא שינויים בסיסיים בזמינות הטבק.
החוקרים מאמינים כי גם לנשים המעשנות במהלך ההריון ישנם צעדים שניתן לעשות לאחר הלידה, כמו הורדת הסיכון לתינוק והימנעות מעישון לידו.