בית הדין הארצי לעבודה חייב (יום ב', 15.10.07) עורך דין לשלם שעות נוספות לעורכת דין מתחילה שעבדה כשכירה במשרדו. השופטים קבעו כי לא ניתן להחיל באופן אוטומטי את ה"חריג" לחוק שעות עבודה ומנוחה על עורך דין ויש לבחון כל מקרה לגופו.
תשלום עבור השעה ה-10 עו"ד זיוה כץ הגישה באמצעות בא כוחה עו"ד מנחם שחק, תביעה נגד מעבידה לשעבר עו"ד עמוס אגרון, לתשלום עבור שעות נוספות, מעבר לאלו שנקבעו בחוזה העבודה, קרי מהשעה העשירית ומעלה. מנגד המעביד לשעבר, עו"ד עמוס אגרון, טען באמצעות באי-כוחו עוה"ד יוסף ארנון ואמיר שלום, כי אינו מחוייב לשלם שעות נוספות. זאת משום שתפקיד עורך דין כרוך ב"מידה מיוחדת של אמון אישי" ולפיכך יש להחיל עליו את "החריג" לחוק שעות עבודה ומנוחה.
שכר נמוך מבטא "ערך עבודת המתחיל" בית הדין האזורי פסק לזכותה של עו"ד כץ והורה לעו"ד אגרון לשלם לה את המגיע לה אך הוא ערער לבית הדין הארצי.
נשיא בית הדין הארצי סטיב אדלר, השופטות נילי ארד וורדה וירט-ליבנה, נציג אורי ינאי ונציג המעבידים דוד רג'ואן דחו את ערעורו של אגרון. הם קבעו כי לא בכל מקרה תחול הגדרת חריג על עורך דין. הם דחו את הטענות של אגרון כי על כץ חל החריג בשל האחריות שהופקדה בידיה והעדר פיקוח על עבודתה. עוד נדחתה טענתו של אגרון כי שכרה הנמוך "מבטא את הערך הכלכלי של עבודת עורך דין מתחיל".
הצעירים בקיאים יותר במחשבים בפתח החלטתם עסקו השופטים בסוגיית היחסים שבין עורכי דין ותיקים למתחילים. "מתחת לגלימת עברו של עורך הדין הוותיק מסתתר עורך הדין הצעיר בראשית דרכו כאשר הוא עצמו עבד תחת הדרכתו של פרקליט ותיק ומנוסה ממנו. אכן, עורך הדין המתחיל חסר ניסיון מקצועי ועליו להתפתח וללמוד את ההיבט המעשי של המקצוע. אולם, לעורך הדין הצעיר אשר אך סיים את לימודיו האקדמיים, מידע עדכני של עולם המשפט, החסר לחלק מעורכי הדין הוותיקים. במהלך לימודיהם שמעו עורכי הדין הצעירים הרצאות ודברי הסבר ממלומדים על ההתפתחויות האחרונות בתחומי המשפט, על הפסיקה, על החקיקה והתוודעו לתיאוריות חדשות.
התמצאותם של עורכי הדין הצעירים בשימוש במחשב ובאיתור מידע ברשת האינטרנט, אף היא אינה נחלתם של חלק מעורכי הדין הוותיקים. ויודעים הצעיר והוותיק, כי בהתקשרות ביניהם, זוכים השניים בתועלת מקצועית וכספית. כאשר לצעיר ולוותיק כאחד, עומדת הזכות היסודית לכבוד, כמו גם הזכות הבסיסית של כל אדם, לשעות פנאי ומנוחה".
על-רקע זה, "יש לדחות מכל וכל את טענותיו של עו"ד אגרון, לפיהן עורך הדין הוותיק 'עושה טובה' כאשר הוא מסכים להעסיק עורך דין מתחיל, שתרומתו למשרד מזערית. ומכל מקום, ללא קשר ליתרונותיהם או חסרונותיהם של עורכי הדין המתחילים, חייבים עורכי הדין הוותיקים לכבד את עמיתים ואת מקצוע עריכת הדין, ולפעול בהתאם לחוקי המגן לעניין תנאי העסקתם ותשלום שכרם של עורכי הדין השכירים".
עו"ד כץ הרוויחה כמו המזכירה לדבריהם במקצוע עריכת הדין יש הסדרי העסקה שונים לגבי עורכי דין שכירים. תחולתם של החריגים נוגעת "להסדר ההעסקה ולנסיבות ביצוע התפקיד". כדי לקבוע כי חלה על עורך דין "מידה מיוחדת של אמון אישי" יש לבחון את רמת הפיקוח עליו, האחריות, האמון והשכר שהוא מקבל. במשרדו של אגרון פעלה מערכת אינטרקום המאפשרת לו "להקשיב לנעשה בכל החדרים במשרד לרבות בחדריהם של עורכי הדין השכירים".
כץ לדבריהם, לא היתה עובדת בכירה ושכרה "אינו הולם שכר של עובדת בעלת 'מידה מיוחדת' של אמון אישי". שכרה "מאפיין עובד זוטר ולא של עורך דין בעל מידה מיוחדת של אמון אישי... במועד סיום עבודתה היה שכרה גבוה אך במעט משכר המינימום, ששיעורו היה 17.56 ש"ח לשעה, ואילו שכרה עמד על 24 ש"ח לשעה, בלבד, ונמוך משמעותית מהשכר הממוצע במשק. למעשה, בעבודתה במשרדו של עו"ד אגרון כעורכת דין מתחילה, השתכרה לא הרבה יותר מהמזכירה במשרדו".
כץ לא היתה לדבריהם שותפה לסודות מקצועיים, או למידע רגיש במשרדו של אגרון. "היא טיפלה בתיקים אשר התנהלו בבתי המשפט ובהכנת חומר משפטי שהיה חשוף לציבור... גם אחריות מיוחדת לא ניתנה בידיה".
זכאית לשעות נוספות כיוצא מכך, כץ "באה בגדר תחולתו של חוק שעות עבודה ומנוחה ועל כן הייתה זכאית לתשלום עבור עבודתה בשעות נוספות, על-פי הקבוע בחוק".
השופטים קבעו כי "יש לחייב את אגרון על-פי מה שהחליט בית הדין האזורי. קרי לשלם לכץ 4,252 שקלים עבור דמי הודעה מוקדמת ושכר חודש עבודה אחרון. "בדין חייב בית הדין קמא את עו"ד אגרון לשלם לכץ שכר עבודה עבור 12 ימי עבודה בחודש יוני ודמי הודעה מוקדמת עבור 12 ימים נוספים. בדין נדחתה טענת אגרון בנוגע לקיזוז משכר העבודה ומהסכומים האחרים המגיעים לכץ".
"סוף דבר - אנו דוחים את ערעורו של עו"ד אגרון ומחייבים אותו לשלם לעו"ד זיוה כץ, שכ"ט עו"ד בסך 10,000 ש"ח בתוספת מע"מ. לא ישולם סכום זה בתוך 30 יום מהיום, ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל".
