בדיון שקיים השבוע שר התשתיות הלאומיות, בנימין בן-אליעזר, אושר ייצור חשמל בטכנולוגיית "אגירה שאובה". זאת טכנולוגיה מוכחת הפועלת ברחבי העולם בכ-300 פרויקטים בהספק כולל של 100,000 מגה-ואט.
בדיון הביעה עמדה הרשות לשירותים ציבוריים-חשמל. אגירה שאובה היא סוג של תחנת כוח, שבה ניתן לאגור אנרגיה באמצעות שאיבת מים, באופן שניתן יהיה לשוב ולהשתמש בה לייצור חשמל בעת הצורך. רמת הביקוש לחשמל משתנה מאוד במשך היממה ומאופיינת בשיאי ביקוש במשך שעות היום, לעומת שפל בביקוש במשך שעות הלילה (בעיקר בקיץ). אספקת מלוא הדרישה לחשמל בשעות השיא מחייבת הפעלתם של אמצעי ייצור יקרים, הגורמים להגדלת עלות יצור החשמל.
פעולת האגירה מתבצעת בזמן של שפל בביקוש לחשמל כאשר יש עודף בכושר הייצור. חשמל זמין וזול משמש אז לשאיבת מים מהמאגר התחתון אל המאגר העליון. ייצור החשמל מתבצע בזמן של שיא בביקוש לחשמל, ונעשה באמצעות מים היורדים מהמאגר העליון ומסובבים את הטורבינות. החשמל הזול שנאגר מחליף אמצעי ייצור יקרים ומאפשר לנצל טוב יותר את הציוד הקיים במערכת החשמל.
פרויקט מסוג אגירה שאובה מעניק למערכת בה הוא משולב סידרה ארוכה של הטבות כגון ייצוב המתח והתדר ברשת, נטרול ייקור החשמל בשיאי הצריכה, הרחבת מכסת שוק החשמל ליצרנים זולים, גמישות ואופטימיזציה של הייצור. הפרויקט יכול לסייע גם בניצול יעיל של הגז הטבעי ולשפר את היכולת להתמודד עם הדרישות המחמירות של איכות הסביבה.
יכולת התגובה המהירה של הטורבינות (מעבר מעומס אפס לעומס מלא תוך מספר שניות), יכולת ההינתקות המיידית לצורך השלת עומס, פשטות הפעלתן וכושר התמודדותן עם מצבים חריגים במערכת החשמל - תורמים להגדלת גמישות ההפעלה של המערכת הארצית לייצור ולאספקת החשמל ולשיפור נצילותה הכלכלית.
בבדיקות שערכו אנשי מקצוע במשרד התשתיות הלאומיות נקבע שצורכי ניהול המערכת מסתכמים בכ-400-600 מגה-ואט בשנים 2012-2014. הצורך יגדל בהדרגה לכ-1600 מגוו"ט בשנים 2025-2030.
בן-אליעזר הורה שבמהלך השבועות הקרובים תושלם טיוטת רישיון, שתאפשר יציאה לדרך של פרויקטים באגירה שאובה. לדבריו "החלטנו לקדם ביתר שאת פרויקטים מסוג אגירה שאובה- מהכלים היעילים ביותר של מנהלי מערכת חשמל בעולם. בתוך זמן קצר תצטרף ישראל לשורה של מדינות העושות שימוש בטכנולוגיה יעילה ומתקדמת זו".