"אי אפשר לדבר רק על מיגון מטילים"

אופנהיים מציין כי במבט ראשון נראה שהעלויות של מערכות ההגנה גדולות בהרבה מעלויות המיגון אך לא כך הם פני הדברים באמת. "כל הזמן מדברים על מקלטים ושצריך לבנות מקלטים אבל העלות של מקלטים ומיגון שישה בתי חולים עולה כמעט חצי מיליארד שקל ועיקר הכסף הזה ילך לשני בתי חולים מתוך השישה, אלו עלויות עצומות. מערכות ההגנה נגד טילים יספקו פתרון לכך שברוב המקרים הטיל בכלל לא יגיע ולא תצטרך לספוג אותו ובעליות זולות יותר אפילו ממיגון". לדבריו, העלויות של מערכות ההגנה מפני הטילים תלויות, באופן טבעי, בסוג המערכת שתבחר מדינת ישראל. "בוודאי מדובר על מאות מיליונים של דולרים אבל מלחמת לבנון השנייה עלתה למשק הישראלי מיליארדים של דולרים", ציין, "הכל יחסי. אתה משקיע באופן חד פעמי במערכת שיכולה למנוע ממך מלהיכנס לטירוף של מלחמה ושל אובדן חיים ועצירת התפתחות המשק - דבר שיכול לעלות הרבה יותר כסף". עוד העיר, כי העלות של פיתוח והקמת מערכת הגנה נגד טילים בישראל קטנה בהרבה מעלות מיגון כל בית ובית. זאת למרות שכאשר מסתכלים על כל בית בפני עצמו, עלות המיגון כמעט ואינה מורגשת. "לא מרגישים את העלות של מיגון הבתים כי בכל בית שנבנה כלול המיגון במחיר. אנשים אומרים שזה זול להם אבל מערכת שעולה 300 מיליון דולר זה יקר להם, כי הם רואים את זה בתקציב המדינה ומשלמים על זה מיסים אבל האמת היא הפוכה - העלות למגון כל בית בישראל מגיעה למיליארדים של דולרים". "הציבור אומר שאי אפשר להשקיע כל כך הרבה כסף אבל אז תבוא המלחמה הבאה ואז הטילים הבאים לא יהיו קטיושות. אני מקווה שלא יהיו טילים מאירן אבל גם טיל הזילזל שהיה לחיזאבאללה במלחמה הקודמת והיום יש להם הרבה יותר, הוא בעל ראש נפץ של 600 קילוגרמים. אם דבר כזה נופל על בניין לא יעזור לך מקלט", ציין. "אנחנו, בתור העמותה, מתרכזים ושמים דגש על מערכות להגנה נגד טילים אבל עם זאת אנחנו מדברים על הגנה משולבת: לא ייתכן שאתה תסתמך רק על מערכות להגנה נגד טילים. אתה חייב גם מקלטים ואתה חייב גם התקפה. יש מספיק אנשים שמדברים על מיגון ויש מספיק אנשים שאומרים שצריך לתקוף את האוייב, אין אף אחד שמדבר על בניית מערכת שלימה של מערכות שתנסה להמעיט את כמות הטילים שתיפול בשטח ישראל".

לדברי אופנהיים, העמותה הישראלית להגנה מפני טילים אינה מתעסקת עם השאלה איזו מערכת הגנה נגד טילים על ישראל לבחור. "אנחנו לא בעד או נגד מערכת הגנה מסויימת. לממשלה, למשרד הביטחון ולצה"ל יש את המומחים הטובים והם יכולים ויודעים לבחון ולבדוק את המערכות. אנחנו רוצים לקדם את הרעיון שצריך לשים את הצורך בהגנה נגד טילים בראש סדר העדיפויות הלאומי ולא למשוך ולמשוך את העניין הזה עוד שנים רבות". "אנחנו מחנכים", מגדיר אופנהיים את עבודת העמותה, "מחנכים את הציבור הרחב וגם את חברי הכנסת שחלקם לא מבינים בזה מספיק וצריכים לקבל את כל הפרטים המדויקים כדי לקבל את ההחלטות הנכונות. אנחנו גם רוצים להיות הרבה יותר בקשר עם התקשורת הישראלית ולחנך אותם כי לצערי הם מספקים פעמים רבות מידע מוטעה לציבור". כדוגמה לטעות שפורסמה בתקשורת מציין אופנהיים את הפרסום שעל פיו מערכת הנאוטילוס להגנה מפני קטיושות מכילה חומרים מסוכנים וכי שימוש בה עשוי לסכן באופן משמעותי את הבריאות. "זה לא נורא מסוכן. החומרים אומנם רעילים אבל בגלל שמדובר במערכת שלא זזה, אפשר למנוע מהחומר שנפלט מן המנוע לצאת אל האוויר. כמו כן לא אומרים לך שגם בטיל החץ, השובל הלבן שהוא משאיר אחריו כאשר הוא משוגר לאוויר הוא למעשה פליטה של חומרים רעילים המשתחררים לאוויר".

העמותה הישראלית להגנה מפני טילים הוקמה רשמית בחודש מאי האחרון על-ידי בכירים במערכת הביטחון ובמערכת הפוליטית אשר הגיעו למסקנה שמלחמת לבנון השניה אמורה לשנות את התפיסה האסטרטגית של מדינת ישראל ואת האופן שבו אוייביה של מדינת ישראל מסתכלים עליה. חלק ממטרותיה של העמותה כולל קידום המודעות לצורך באמצעי הגנה נגד טילים למדינת ישראל. בין תומכי העמותה במערכת הפוליטית ניתן למצוא את חברי ועדת החוץ והביטחון של הכנסת חברי הכנסת אפי איתם היושב בהנהלת העמותה יחד עם ח"כ עתניאל שנלר וכמובן ח"כ יצחק בן-ישראל שהיה ראש מחקר ופיתוח במשרד הביטחון המשמש גם כיו"ר סוכנות החלל הישראלית ונחשב לאחד המבינים הגדולים בישראל בתחום הרקטות. ביום שני (22.10.07) תקיים העמותה כינוס במלון מצודת דוד בירושלים שמוגדר כהשקה התקשורתית של הפעילות שלה בישראל. הכנס יתקיים בשיתוף עם המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. בכנס ישתתפו בין היתר ראש המועצה לביטחון לאומי לשעבר, אלוף (מיל.) גיורא איילנד, ראש פרויקט החץ לשעבר, פרופ' עוזי רובין, אלוף (מיל.) יעקב עמידרור ועוד.