השנה, אומרים כולם, יש לקולנוע הישראלי סיכוי להתברג אל טקס האוסקר. האופטימים חולמים על פסלון של ממש ל"ביקור התזמורת" או ל"
בופור",
כאשר יוחלט סופית מי מהם כשיר להיות מועמד ולאיזה פרס. אך במקום להתעסק בחישובים ובאחוזים, נדמה לי שישנה דרך בטוחה הרבה יותר לתהילה ישראלית בארה"ב. כל שעלינו לעשות, הוא לשכנע את מעניקי פרסי "
פטל הזהב", או בשמו העממי ה"ראזי", להוסיף קטגוריה חדשה - "הסרט הזר הגרוע ביותר". "
ריקוד מסוכן" נראה כזוכה הוודאי במירוץ ההיפותטי הזה, עד שפרץ למסלול מתמודד חדש.
אפילו בעניין פשוט כמו תקציר, הצליחו היוצרים של "
רק כלבים רצים חופשי" לפשל. מי שיקרא את ערימת הספויילרים הזו ימצא שהיא מגלה את כל ההתרחשויות העלילתיות שפוקדות את הסרט, ממש עד לפריים האחרון. שלא לדבר על
הטריילר הבינלאומי(!), שמוסיף חטא על פשע. לטובת מי שלא קרא ולא ראה עדיין, להלן הסרט בתמצות, ובלי חשש ספויילרים.
אורי בלום (
ליאור אשכנזי) הוא עו"ד תל אביבי מצליח. אשתו תלמה (
איילת זורר) היא עובדת סוציאלית, העוזרת למשפחות מאזורי המצוקה של העיר. תקרית בה היה מעורב נדב (
יפתח קליין), חברו הטוב של אורי מהמילואים, מאלצת את האחרון להעיד נגד חברו בבית המשפט הצבאי. אורי, עו"ד היחיד בעולם שלא יודע לשקר, מקבל כמה איתותי אזהרה מאביו המאיים והמקושר של נדב. במקביל, תלמה נכנסת עמוק מדי אל תוך עולמה של משפחה לה היא מסייעת. הבת היפה עמליה (
נטע גרטי) וחברתה הטובה שרה (
אליענה בקייר), מסתבכות עם מלך השכונה המקומי, סרסור בשם חיים (
אלון אבוטבול). גם אחיה השוטר של עמליה (
יגאל עדיקא) לא יכול להושיעה, והמצב מסלים לכדי סיוט אורבני ביזארי לחלוטין.
מבט חטוף ברשימת השחקנים מגלה כמויות עצומות של כישרון. אז כדי לענות על השאלה "מי לעזאזל הצליח להוציא כל-כך מעט מקאסט כזה?", נעבור לטקס חלוקת הפרסים האלטרנטיביים. לפחות עד שיחזרו אלינו מארגני ה"ראזי" עם תשובתם.
בפרס "הבמאי שחילץ מכל השחקנים שלו את ההופעה הגרועה בקריירה שלהם" זוכה ארנון צדוק. את העובדה שסרט הביכורים שלו, "לילה לבן", זכה בפרס יוקרתי בפסטיבל הקולנוע הבינלאומי בקאן 96', אף אחד לא ייקח ממנו. אך מאז זרמה הרבה ג'ורה בביוב של גוש דן. את רובה יצק הבמאי בגסות על המסך.
את פרס "העיבוד המוצלח ביותר של הסיוטים של עצמו לתסריט באורך מלא" לוקח אסי דיין. ושוב, מדובר בנפיל בצניחה חופשית. העלילה והדמויות של הסרט כה מגוחכות, עד שהקוריוז עשוי להפוך בטעות לקאלט. השפה המגומגמת והמשפטים המקוטעים הם כנראה מחווה למצבו הנוכחי של התסריטאי. או שמא זוהי אינדיקציה למחסור בתקציב, שאילץ את הצוות לצלם טייק בודד לכל סצינה? אבל גם אם מדובר באקט מכוון, זה עדיין נשמע ונראה רע מאוד.
הפרס הטכני של הערב הולך לעופר ינוב. הצילום המופתי שלו בסרט "בופור" זיכה אותו בצדק בתשבחות ובפרס אופיר. הפעם, הוא מתנהג כטירון שצריך לקחת
שיעורים מגיירמו נבארו, כדי שיוכל להחליק את המצלמה מאחורי עץ עב גזע, מבלי להחליק בעצמו.
את הפרס האחרון לטקס זה חולקים אליענה בקייר (כאן בתפקיד משנה) ומנחם גולן (על תקן מפיק) על שהספיקו להפגין נוכחות בשני הסרטים העלובים של השנה. כמובן ש"ריקוד מסוכן" ייקח את התואר בסיכומה של שנה. אבל העובדה שהסרט "רק כלבים רצים חופשי" יכול בכלל להיחשב כיריב שקול, מספיקה בהחלט כדי להבין את גודל הטרגדיה והביזיון.
