הצעת חוק חדשה, שבשבוע שעבר (יום ד') אושרה בקריאה טרומית בכנסת, צפויה לחולל מהפכה במערך הכשרות של ישראל. הצעת החוק באה להסדיר פרצות רבות הקיימות במערכת הכשרות, שעליהן התריעו ועדות בדיקה של משרד הדתות, מבקר המדינה, וועדות חיצוניות אחרות. עד כה נותרו רובן המוחלט של ההמלצות על הנייר והן לא הגיעו לשלבי ביצוע או חקיקה.
את הצעת החוק, שלמעשה מחזקת את הרבנות הראשית לישראל, לא גיבש ח"כ דתי-לאומי מהמפד"ל, אלא דווקא ח"כ חיים אמסלם משס. פעילות החקיקה בנושא נעשתה יד ביד עם אנשי מערכת הפיקוח על הכשרות ברבנות הראשית.
מטרת הצעת החוק היא לוודא כי אדם המבקש לאכול אוכל כשר אכן יזכה לכך, והיא אינה כוללת כל מרכיב של כפייה דתית. ההצעה שאושרה מתיימרת להתייחס לרוב הצרכים של המערכת, ולתיקון פרצות קיימות. כך למשל, כיום נדרש כל עובד לחתום כרטיס או למלא טופס נוכחות, ואמור לעבוד מספר מסוים של שעות במקום עבודתו. אולם במצב הקיים היום אין מי שיקבע כמה שעות צריך משגיח כשרות להיות במקום עבודתו, אין מי שיפקח שאכן הוא נמצא באותן שעות וכדומה.
משגיחים על המשגיחים בין יתר הסעיפים בחוק, מוצע לעגן בחקיקה הכשרה מסודרת של משגיחי הכשרות בעזרת קורסים ומבחנים. מדובר בצורך הכרחי שעליו דובר רבות ונעשו בו כבר מספר צעדים על-ידי הרבנות. צורך נוסף של המערכת שהוכלל בחוק הוא הכפפת המערכת הארצית כולה לתקנים ולכללים אחידים שייקבעו על-ידי צוות מקצועי ברבנות הראשית.
סעיף נוסף בחוק בא לקבוע נהלים ברורים לכל תחום ותחום בתוך המערכת. "הרי צרכי מפעל מזון גדול שונים מצרכיו של דוכן לממכר פלאפל, ואלו שונים מצרכיו של אולם חתונות וכן הלאה", הסביר ח"כ אמסלם. "את כל הנ"ל מבקשת הצעת החוק לקבוע בצורה ברורה. התחום כיום פרוץ מאוד במקומות רבים, וגורם לפגיעה קשה במעמד תעודת ההכשר של הרבנות ובמעמד הרבנות בכלל. את כל זאת ועוד אנו מבקשים כעת להסדיר בצורה חוקתית".
בעיה נוספת שהועלתה על-ידי כל הוועדות שבדקו את המערכת היא ניגוד אינטרסים מעצם העובדה שהמשגיח מועסק על-ידי בעל העסק. בהצעת החוק מוצע לקבל את המלצת ועדות הביקורת, ולהעביר את האחריות למספר חברות חיצוניות כלל-ארציות, שייבחרו על-ידי הרבנות המקומית. בנוסף, נקבעת מערכת של אחריות היררכית ברורה בין משגיחים, מפקחים, אחראים וכו' - מה שלא קיים כיום.
