לקח לי זמן, חברות חברים. לי, דוד רוזנטל, בן 33, לקח זמן למצוא בחזרה את מעיין הנעורים. תשע, עשר, אולי אפילו אחת עשרה שנים אחרי השיא, אחרי שסצנת הברים שלי, שממילא מעולם לא נסקה לשחקים, גוועה לחלוטין, מצאתי שוב את הריגוש. אנשים, אין לי מילים (האלכוהול תפס את מקומן), אלא להגיד לכם שהבנקס הוא כנראה הבר הכי טוב בתל אביב. אני יודע, זו הצהרה שמחיר כבד בצידה, צ'ק גדול שספק אם יש לו כיסוי, אבל היי - הכל עניין של הרגשה. ומזמן, מזמן לא הרגשתי כל כך טוב ושמח כמו אחרי הבילוי שם.
אז מה זה היה? נהרות האלכוהול שנשפכו לעורקיי (איזה מזל שהקשבתי לג'מוס שבא אתי והגעתי במונית)? או אולי מוזיקת האייטיז המגניבה ברקע (תמיד חשבתי שא-הא ו-וואם זה לסיסים. תכל'ס - זה לסיסים, אבל עם כמה קוקטיילים זה מגניב לאללה)? ואולי הקטע השגרתי אך עדיין קסום של המקום, שמשלב בין פאב שכונתי שקשה מאוד להבחין מבחוץ בקיומו לבר תוסס מלא יפהפיות? אתם יודעים, זה בדיוק מאותם המקרים שבהם כל התשובות נכונות. ואם כבר דחסנו את כל התשובות בפקלאה אחת, למה שלא נוסיף לבלילה גם את העובדה שבקומה למטה, הרחק מההמון הסואן, יושב לו לאונג' יפהפה לאירועים שמסוגל לאכלס כמה עשרות אנשים? אז נוסיף.
באמת, הבנקס (שקרוי, תאמינו או לא, על שם העובדה שהוקם על הריסותיו של בנק שעמד ברחוב לינקולן) מספק את כל הריגושים האפשריים שרציתם מבר תל אביבי וכל זאת בלי טיפת פוזה או רוח וצלצולים, כפי שניתן אולי לצפות משאר הברים במתחם של דרום מרכז תל אביב. שוטים של ייגרמייסטר נשפכו כמים, בירות נגמעו בלהיטות ונמהלו בצלילי המוזיקה של בוני אם, ניק קרשאו ושאר אושיות דיסקו משמחות.
אז פתחנו את הערב סולידי, עם לף ברון (26 שקל) ומשם התחלנו להמריא, כשאנחנו משלבים אוכל וכוהל. יחד עם הקרפצ'יו פילה (34 שקל), כריך רוסטביף (28 שקל), לחם הבית (11 שקל, מוגש עם שום) והפיצה המצוינת שהגיעה עם פפרוני, פטריות ובצל (32 שקל) לקחנו גם כוסית ג'וני ווקר שחור (48 שקל) וקוקטייל דיזי (וודקה, סאוור, לימונים, קמפרי וספרייט, 36 שקל). ואה כן, כמובן שכל מיני ייגרים, ככה בין לבין. בינתיים התחילה סינדי לאופר לשיר את "girls just wanna have fun" ונזכרתי איך בכיתה ה' נורא רציתי לרקוד עם דנה היפה לצלילי השיר הזה, והיא העדיפה את רובי המנוזל.
זהו, ביציאה הסתיימו הזכרונות שלי מהשנים המוקדמות של בית הספר היסודי. יום שלישי בבנקס, הרבה מוזיקת אייטיז, אלכוהול, אוכל טוב, שמח ובלגאן. אני לא יודע איזו מוזיקה משמיעים בימים אחרים במקום הזה, אני כן יודע שמיום ראשון עד יום ראשון הבירה זורמת כמים ולא רק בנות נהנות. אמרתי thanks בידיעה שאחזור לבנקס.