דאגה בסניגוריה: חפים מפשע רבים מורשעים

הסניגוריה הציבורית פנתה (יום ג', 23.10.07) לשר המשפטים, דניאל פרידמן, בדרישה לערוך שינוי בחוק ולקבוע כי הרשעה בפלילים תיעשה פה-אחד. הבקשה באה על-רקע פרשת הרשעתו פעמיים באונס וברצח חנית קיקוס ז"ל, של סולימן אל עביד. בפנייה מדגישים ראשי הסניגוריה הציבורית עו"ד ענבל רובינשטיין וסגנה ד"ר יואב ספיר את חששם כי כמות ההרשעות הגבוהה במערכת המשפט מעידה כי "אנו רחוקים כרחוק מזרח ממערב ממצב בו המערכת עושה ככל יכולתה על-מנת למנוע הרשעות חפים מפשע".

העדר ביטחון באשמת מורשעים

השניים כתבו לשר כי הבקשה נועדה "לשמור על זכויות הנאשם ועל עיקרון היסוד, לפיו אין להרשיע אדם אלא אם כן הוכחה אשמתו מעבר לספק סביר". עיקרון חשוב ועתיק יומין זה לדבריהם "מתערער כאשר אדם מורשע בדין למרות ששופט אחד או מספר שופטים אינם משוכנעים באשמתו. ניסיוננו מלמד כי במקרים בהם מורשע אדם ברוב דעות נגד דעה חולקת של שופט מיעוט נותרת תחושה קשה של העדר ביטחון באשמתו של המורשע. לדעתנו, שיטת המשפט הישראלית אינה יכולה להשלים עם העדר ביטחון זה - הן מבחינת הסיכוי שמדובר בהרשעת שווא ושאדם חף מפשע יירצה עונש על לא עוול בכפו, והן מבחינת ערעור אמון הציבור במערכת המשפט".

ספק בהרשעת אל-עביד

הקושי המדובר התעורר לדבריהם בפרשה של סולימאן אל עביד. אל עביד הורשע באינוסה וברציחתה של חנית קיקוס ז"ל בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע ברוב דעות. גם בפסק הדין בערעור ובדיון הנוסף בבית המשפט העליון נחלקו השופטים בדעותיהם. לבסוף, אושרה הרשעתו של עביד בעבירת הרצח והוא נשלח למאסר עולם, למרות דעתם החולקת של שופט בית המשפט המחוזי ושלושה שופטים בבית המשפט העליון. "מצב דברים זה מעלה תהיות כבדות משקל באשר לצדקת ההרשעה ולביסוס ההרשעה מעבר לכל ספק סביר", כותבים השניים, "האומנם ניתן לבטל את דעות המיעוט ולומר בבטחה כי אין ספק סביר באשר לאשמתו של הנאשם? לתהיות אלה היה גם הד ציבורי נרחב אשר ללא ספק פגע באמון הציבור במערכת. בעת כתיבת שורות אלה הובאה לעיוננו חוות דעתה של כב' השופטת בן-פורת שנכתבה לבקשתך, לצורך שקילת חנינה או קציבת עונשו של אל עביד. נוכחנו לגלות שגם השופטת בן-פורת הגיעה למסקנה כי מן הראוי לבחון שינוי בחוק בתי המשפט ואימוץ כלל של הרשעה פה אחד, למצער כשהמדובר בהכרעות עובדתיות. כבוד השופטת אף ציינה כי דעות המיעוט בפרשה זו עלולות ליצור בקרב הציבור הרחב רושם שקיים חשש לעיוות דין".

אל-עביד לא לבד

רובינשטיין וספיר מוסיפים כי אין המדובר במקרה יחידי. הם מציינים את פרשת סימון בן-ארי ש"הורשע נאשם בעבירת רצח ונידון למאסר עולם, חרף העובדה כי שלושה שופטי בית המשפט העליון סברו שיש לזכותו מן העבירה. הרשעתו של בן-ארי אושרה בבית המשפט העליון ברוב של ארבעה מול שלושה שופטים. מקרה זה מלמד כי ההבדל בין זיכוי ושחרור הנאשם לחופשי לבין הרשעתו ושליחתו למאסר עולם הינו לעיתים הבדל כה דק, כזה המוכרע על חודו של קול. מטבע הדברים, במקרים מסוג זה קיים ספק סביר אינהרנטי בהרשעה". פרשה נוספת, היא של ניסים אזולאי. "אזולאי הורשע בעבירה של אינוס בבית המשפט המחוזי בחיפה על-ידי שני שופטים נגד דעתה החולקת של שופטת המיעוט. בשלב הערעור בבית המשפט העליון, אושרה הרשעתו של אזולאי ברוב דעות, כאשר השופט מצא סבר שיש לזכותו מן העבירה. זוהי דוגמא נוספת להרשעת אדם בעבירה חמורה לצד קיומן של דעות מיעוט עקביות, הן בערכאה הדיונית והן בערכאת הערעור. דעות מיעוט אלה מעוררות ספקות של ממש במוצקות ההרשעה".

סיכויי זיכוי נמוכים

שיעורי ההרשעה במדינת ישראל גבוהים, 0.2% בלבד בשנת 2004 על-פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, והם מעידים, לדבריהם כי במערכת המשפט "לעתים נדירות בלבד מורים השופטים על זיכוי". נתון זה לפיו רק שני אנשים מכל אלף שניתן פסק דין בעניינם זוכו הוא נתון מדאיג, "נראה כי אנו רחוקים כרחוק מזרח ממערב ממצב בו המערכת עושה ככל יכולתה על-מנת למנוע הרשעות חפים מפשע ומן האידיאל הבא לידי ביטוי בדבריו של הרמב"ם לפיהם: 'ויותר טוב ויותר רצוי לפטור אלף חוטאים, מלהרוג נקי אחד ביום מן הימים'".

הצעת חוק להגברת אמון הציבור

השניים מציעים כאמור לערוך תיקון בחוק ולקבוע כי "הרשעתו של אדם בפלילים תהא אפשרית רק אם ההחלטה ניתנה פה אחד על-ידי כל השופטים". לצורך כך אין צורך לדבריהם בהרכבים של שלושה שופטים אלא שניים ו"בלבד שההרשעה תהיה פה אחד". הם מציינים כי הצעת חוק כזו הוגשה בזמנו על-ידי חבר הכנסת פרופ' אמנון רובינשטיין, בתיאום עם שר המשפטים ועל דעתו. "ההצעה עברה בקריאה טרומית במליאת הכנסת, אולם מאז לא קודמה מסיבה לא ברורה. לדעתנו מדובר בהצעה ראויה השומרת על זכויות הנאשם ועל עיקרון הספק הסביר. ההצעה אף תחזק את יושרת המערכת המשפטית ותגביר את תחושת אמון הציבור בשופטים ובבתי המשפט, וזאת תוך תרומה ניכרת למאמץ הכללי לייעול ההליך השיפוטי".