האוצר משיב מלחמה ומגיב לטענות המרצים הבכירים: טוען כי ועד המרצים פוגע בהשכלת הסטודנטים וכי לסגל האקדמי הוצעה תוספת של כ-5% ולהמשיך לנהל מו"מ לשיפור תנאי העסקתם במסגרת ועדת שוחט אך הם בחרו לשבות.
"ועד המרצים מבקש תוספות שכר מופרזות, בנוסף מבקש הסגל האקדמי להחיל את רכיב הוותק על מרכיבי שכר נוספים, דבר אשר ישפר בהכרח את שכר אנשי הסגל הבכירים והותיקים על פני שכר אנשי הסגל הצעירים בפערים עצומים של יותר מפי עשרה בין צעירים לותיקים", אומרים (יום ד', 24.10.07) באוצר. הממונה על השכר באוצר, קובי הבר, אף קורא לסגל האקדמי למנוע את הפגיעה המיותרת בהשכלה הגבוהה ולחזור לאלתר לשולחן המשא-ומתן.
"אין בדרישות ועד המרצים כל דרישה המכוונת לשימור או החזרה מחו"ל של סגל צעיר או איכותי", הסבירו באוצר. "דרישותיהם מייעדות את מרבית עלות ההסכם לותיקים בלבד, דרישות אלה אינן משרתות בהכרח את צרכיה של מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל".
נציגי ועד המרצים הביעו בתקשורת את חוסר אמונם במשרד האוצר שעל-פי חוק אחראי בין השאר על הסכמי עבודה במשק. על-מנת לסיים את שביתת המרצים במהרה ולאפשר לסטודנטים לפתוח את שנת הלימודים האקדמית, הסכים הממונה על השכר, לפנים משורת הדין, להצעת שרת החינוך, יולי תמיר, לשילוב מגשר במשא-ומתן עם ועד המרצים והפסקת השביתה לאלתר, לצורך המשך ההדברות בין הצדדים. ועד המרצים סרב להצעת הגישור ואמר כי אין לו בעיה "לשבת עם האוצר".
"על אף כל הצעות המדינה, בוחר ועד המרצים בדרך השביתה, מסרב לשילוב מגשר ומציב תנאים מוקדמים לקיום משא-ומתן לצורך קבלת תוספות שכר מעבר לתוספת עליה סוכם עם הסתדרות העובדים וזאת על חשבון לימודי הסטודנטים שהיו אמורים להחל בלימודיהם האקדמאיים לפני כארבעה ימים", הסבירו באוצר, "הוצע לסגל האקדמי לקבל את תוספת השכר עליה סוכם לאחרונה בהסכם הקיבוצי עם ההסתדרות ולהמשיך ולנהל משא-ומתן במשך תקופה קצרה, אשר יביא לשיפור תנאי העסקתם במסגרת יישום מתווה ועדת שוחט אשר מבטיח את עתיד ההשכלה הגבוהה בישראל".
עוד ציינו כי ועד המרצים, המורכב משבעה נציגי האוניברסיטאות השונות, זקוק להסכמתם של כל הנציגים. "העובדה כי רק שניים מהם נוכחים בדיונים, מקשה על גמישות וקבלת ההחלטות בניהול המו"מ", טענו.
"המרצים נמצאים בעשירון העליון באוצר מדגישים עוד כי אנשי הסגל האקדמי נמצאים בעשירון העליון במשק בהיבט של חלוקת ההכנסות, כאשר השכר הממוצע לאיש סגל בכל שלבי העסקתו עולה על רף הכניסה לעשירון העליון. "שכר הסגל האקדמי הממוצע לשנת 2006, הינו כ-20,000 ש"ח פי 2.8 מהשכר הממוצע בשירות הציבורי. שכר ממוצע של פרופ' מן המניין הינו כ-26,500 ש"ח לחודש ושכר ממוצע של מרצה מגיע לסך של כ-14,500 ש"ח לחודש (נתוני 2006). איש סגל מרצה בממוצע 6 שעות בשבוע, חלקם מרצים אף פחות מכך. אנשי הסגל רשאים לעבוד במשרה נוספת במכללות - כמרצים מן החוץ וזאת למרות שהם מועסקים במשרה מלאה באוניברסיטה. בנוסף לכך אנשי הסגל האקדמי נהנים מתנאים נוספים ייחודיים, ביניהם: שנת שבתון בשכר, קרן קשרי מדע, מענקי מחקר ועוד. אנשי הסגל האקדמי הבכיר מועסקים במקצוע בעל מעמד ויוקרה גבוהים ביותר, הם נהנים מביטחון תעסוקתי אשר לא קיים במגזר הפרטי", טענו.
מנגד, אומרים בסגל המרצים הבכירים כי מרצה באוניברסיטה מרוויח 11,051 ש"ח ברוטו לחודש בלבד. זאת בזמן שהוא יכול לשאוף לשכר של כ-16,000 ש"ח כפרופסור מן המניין עם 3 שנות ותק בדרגה ועם 22 שנות ותק באוניברסיטה.
עוד מראים הנתונים כי בזמן שהשכר הממוצע במשק עלה בעשר השנים האחרונות ב-49% והשכר הממוצע במשק הציבורי עלה ב-59.3% עלה שכר המרצים ב-24.5% בלבד- כלומר שחיקה של 35% מול המשק הציבורי ושחיקה של 25% מול השכר הממוצע במשק.
פרופ' צבי הכהן, יו"ר המועצה המתאמת של אירגוני הסגל האקדמי הבכיר, אומר כי הנתונים ברורים וכי אין ספק כי שכר הסגל ספג שחיקה משמעותית בשנים האחרונות. "גורמים אינטרסנטיים מנסים להפיץ שקרים אודות האקדמיה בישראל ולהוציא את דיבתה. הניסיון לא יצלח, מאומה המייצאת תפוזים הפכנו לכזו המייצאת ידע וטכנולוגיה וכל זאת בזכות האוניברסיטאות והחוקרים הישראלים. חבל שהאוצר בקטנוניות לא מסוגל לתת לסגל את הדבר הדרוש ביותר- פיצוי על שחיקת השכר, ומנגנון אשר ימנע את השחיקה בעתיד, שחיקה אשר מגחיכה את שכר הסגל", ציין.